גדילה לכיוון האור.

שלב 1 מתוך 5

צמח שגדל בקצות

בסצנה נבט של חמנייה בן שבוע, בקופסה שקופה של אדמה. הגבעול שלו גדל מעלה אל האור ונושא את העלים, והשורש גדל מטה אל הקרקע, מעגן את הצמח וקולט מים ומינרלים. מתחת לעלים הגבעול נקרא תת־פסיג, ושני העלים העבים שבראשו הם פסיגים, שהחזיקו את המזון שבזרע.

צמח גדל רק בכמה מקומות. בקצה של כל גבעול ושל כל שורש יש רקמה מריסטמטית, קבוצה קטנה של תאים שמתחלקים כל חייו של הצמח. מאחוריה, באזור הצמיחה, התאים החדשים מתארכים: בגבעול של הנבט, כשני הסנטימטרים העליונים. תא של צמח מתארך כשהוא סופג מים לתוך החלולית שלו, ולכן נבט יכול לגדול כמה מילימטרים בשעה.

שלב 2 מתוך 5

אל המנורה

טרופיזם הוא תנועה של גדילה לכיוון גירוי שמגיע מצד אחד, או הרחק ממנו. הנבט גדל ישר מעלה מתחת למנורה, ועכשיו כיוון המנורה קבוע ב־70° שמאלה. ענו, ואז הזיזו את הזמן מאז השינוי כדי לבדוק.

שלב 3 מתוך 5

האוקסין עובר צד

ב־1880 צ’רלס דרווין ובנו פרנסיס האירו נבטים של עשב מצד אחד, והם התעקמו אל האור. כשכיסו את הקצה בכובע זעיר, הנבט לא התעקם; כשכיסו את החלק שמתחת לקצה, הוא התעקם כרגיל. הקצה הוא שחש את האור, הם הסיקו, ומשהו עובר ממנו לחלק שמתעקם. החומר הזה נקרא היום אוקסין. כדי לחשוב על זה, זכרו: צד שמתארך יותר נעשה החיצוני בקשת.

שלב 4 מתוך 5

איפה הגבעול עוצר

רוב הזמן גבעול מרגיש שתי משיכות בבת אחת: האור מצד אחד אומר לו לנטות, והכבידה אומרת לו לעמוד ישר. בסצנה הנבט שוב זקוף והמנורה מעליו, ועכשיו היא תזוז ל־70° ימינה. נבאו איפה הגבעול ייעצר.

שלב 5 מתוך 5

נטייה של 45 מעלות

כל משיכה גדלה עם הסינוס של הזווית בין הגבעול לכיוון שלה, ובסצנה המשיכה אל האור כבדה פי שלושה מהמשיכה מעלה. לכן עם מנורה בזווית $\varphi$⁠ מהאנך הגבעול מתייצב בזווית $\theta$⁠ שבה

$\tan\theta = \frac{3\sin\varphi}{1 + 3\cos\varphi}$$\tan\theta =$$\frac{3\sin\varphi}{1 + 3\cos\varphi}$⁠

השתמשו בנוסחה כדי לחשב איפה להציב את המנורה, ובדקו בקו המקווקו שבתרשים.