לספור בשקילה.

שלב 1 מתוך 5

לספור בשקילה

בחנות לברגים לא סופרים ברגים אחד־אחד: שוקלים. אם בורג שוקל 2 g, שקית של 200 g מכילה מאה ברגים. כימאים עושים אותו דבר עם אטומים, רק בקנה מידה אחר לגמרי.

היחידה שבה סופרים חלקיקים היא המול. מול אחד הוא מספר קבוע של חלקיקים, מספר אבוגדרו:

$N_A = 6.022 \times 10^{23}$$N_A =$$6.022 \times 10^{23}$⁠

המספר נבחר כך שמול של אטומי פחמן־12 שוקל 12 g בדיוק. מכאן שמול של כל חומר שוקל את מסת הנוסחה היחסית שלו בגרמים. בסצנה 12 g של פחמן, והקריאות מסתירות את מספר האטומים. כמה אטומים יש שם?

שלב 2 מתוך 5

אותו מספר, מסה אחרת

על המאזניים 27 g של גרגרי אלומיניום: מול אחד, $6.02 \times 10^{23}$⁠ אטומים. המסה נעולה. נבאו מה יקרה כשנחליף את האלומיניום במול אחד של זהב, אותו מספר אטומים בדיוק.

שלב 3 מתוך 5

מסה מולרית

המסה של מול אחד של חומר נקראת המסה המולרית שלו, $M$⁠, והיחידה שלה היא גרם למול, g/mol. המספר שלה שווה למסת הנוסחה היחסית: $M_r$⁠ של מים הוא $18.02$⁠, ולכן המסה המולרית של מים היא 18.02 g/mol. ההבדל הוא רק ביחידה: $M_r$⁠ משווה מסות, ו־$M$⁠ אומרת כמה גרמים שוקל מול.

בסצנה אתנול, C₂H₅OH, האלכוהול שבמשקאות. שימו לב: יש בו שישה מימנים, חמישה בקבוצה C₂H₅ ועוד אחד ב־OH.

שלב 4 מתוך 5

לשקול מול

עכשיו אפשר לשקול כמות מדויקת של אטומים. בסצנה ברזל, והקריאות מראות רק את המסה. השתמשו בהמסה ושקלו בדיוק מול אחד של אטומי ברזל.

שלב 5 מתוך 5

אותה מסה, מספר אחר

הצד השני של אותה מטבע: מסות שוות של חומרים שונים מכילות מספר שונה של חלקיקים. בסצנה 12 g של פחמן, מול אחד. שנו את החומר וראו כמה אטומים יש באותם 12 g של ברזל או של זהב.