תמונות וטקסט כמספרים.

שלב 1 מתוך 6

רזולוציה

תמונה דיגיטלית היא רשת של פיקסלים. הרזולוציה שלה היא כמה פיקסלים יש בה לרוחב ולגובה; כאן התמונה שומרת על יחס של 4 : 3, ולכן הגובה הוא שלושה רבעים מהרוחב. ככל שיש יותר פיקסלים, הקצוות חלקים יותר, והקובץ גדול יותר.

עכשיו התמונה ברוחב 32 פיקסלים, והלוח מראה את מספר הפיקסלים ואת הגודל. נבאו, ואז הפיקסלים לרוחב יוכפלו.

שלב 2 מתוך 6

גודל הקובץ

גודל של תמונה ללא דחיסה הוא חשבון פשוט:

$B = \frac{P \times 3 \times s}{8}$$B =$$\frac{P \times 3 \times s}{8}$⁠

כש־$B$⁠ הוא הגודל בבתים, $P$⁠ מספר הפיקסלים ו־$s$⁠ הסיביות לערוץ: שלושה ערוצים לכל פיקסל, והחלוקה ב־$8$⁠ הופכת סיביות לבתים. קבצים אמיתיים, כמו JPEG ו־PNG, דוחסים את המספרים האלה, אבל המסך מציג תמיד את התמונה המלאה.

שלב 3 מתוך 6

רזולוציה מול צבע

לאותו גודל של קובץ אפשר להגיע בשתי דרכים: יותר פיקסלים ופחות סיביות לכל אחד, או פחות פיקסלים בצבע עשיר. בסמלים קטנים ובתמונות ישנות של משחקים ויתרו על צבעים כדי לחסוך מקום.

שלב 4 מתוך 6

אותיות כמספרים

גם טקסט הוא מספרים. קידוד הוא טבלה שנותנת לכל תו מספר, והמחשב שומר רק את המספרים. הקידוד הוותיק, ASCII, משנות השישים, נותן מספר לכל אות לטינית, ספרה וסימן פיסוק: A הוא $65$⁠, ‏a הוא $97$⁠, הספרה $0$⁠ היא $48$⁠ והרווח $32$⁠. יש בו $128$⁠ תווים, שבע סיביות, ולכן כל תו נכנס בבית אחד.

שלב 5 מתוך 6

מילה

מילה היא רק רצף של תווים, וכל תו נשמר בנפרד, לפי הסדר. גם רווח וסימן פיסוק הם תווים, ותופסים מקום כמו אות.

שלב 6 מתוך 6

כל השפות

ב־ASCII אין מקום לעברית, לערבית, לסינית או לאמוג’י. Unicode נותן מספר לכל תו בכל כתב בעולם, יותר ממאה וחמישים אלף תווים. הקידוד UTF-8 שומר אותם בבית אחד עד ארבעה: תווי ASCII נשארים בבית אחד, כך שטקסט ישן עובד כמו קודם, ותווים אחרים תופסים יותר.