מיון היצורים החיים.

שלב 1 מתוך 5

דרגות

מדענים תיארו עד היום כשני מיליון מינים של יצורים חיים, וכנראה יש פי כמה. כדי למצוא בהם סדר, קרל לינאוס, ב־$1758$⁠, נתן לכל מין שם בשני חלקים, הסוג והמין, למשל Homo sapiens, וסידר את המינים בקבוצות בתוך קבוצות. ממנו באות הדרגות: תחום, ממלכה, מערכה, מחלקה, סדרה, משפחה, סוג ומין.

בסצנה אחד־עשר יצורים חיים. במוקד ולהשוואה עם בוחרים שניים מהם, והטבלה שליד הסצנה מציגה את הדרגות של שניהם, זו מול זו.

שלב 2 מתוך 5

מראה ומוצא

לינאוס מיין לפי מראה, כי לא היה לו דבר אחר. אחרי דרווין המיון קיבל משמעות חדשה: קבוצה היא משפחה במובן המילולי, כל הצאצאים של אב קדמון אחד. יצורים קרובים יותר הם יצורים שהאב הקדמון המשותף האחרון שלהם חי מאוחר יותר.

מיון לפי מוצא מעביר את העץ מלפי מראה ללפי מוצא, כפי שה־DNA מראה. עכשיו הוא נעול על לפי מראה, עד שתבחרו תשובה.

שלב 3 מתוך 5

עץ החיים

בעץ לפי מוצא, כל התפצלות היא אב קדמון משותף, וככל שהיא קרובה יותר למרכז, היא עתיקה יותר. הטבעות הן שעון: גיל בכל טבעת, ממיליארד שנה ויותר בפנים ועד היום בקצוות. כשבוחרים שני יצורים, שני קווים מוארים עולים מהשורש, והסמן במקום שבו הם נפרדים מראה בן כמה האב הקדמון המשותף.

כל הקצוות של העץ חיים היום. אף אחד מהם לא האב הקדמון של אחר: אדם לא מוצאו מהעטלף, וגם לא מהשימפנזה. יש להם אבות קדמונים משותפים, שכבר לא חיים.

שלב 4 מתוך 5

כנפיים פעמיים

לפעמים אותו פתרון מתפתח יותר מפעם אחת, כי אותה בעיה חוזרת: כנפיים לעוף, סנפירים לשחות, עיניים לראות. התכונות האלה דומות, אבל הן לא עדות לקרבה.

שלב 5 מתוך 5

פטריות

הדרך לגלות קרבה היא להשוות בין הגנים. ככל ששני מינים נפרדו מזמן, הצטברו ביניהם יותר הבדלים ב־DNA. כך התגלו קרבות שאיש לא חשד בהן: הלווייתן וההיפופוטם, וגם פטריות ובעלי חיים.