תגובות פולטות וקולטות חום.

שלב 1 מתוך 5

חום שיוצא

בארובת הזכוכית בוער סילון של מתאן, הגז שבכיריים: $\mathrm{CH_4 + 2O_2 \rightarrow CO_2 + 2H_2O}$⁠. הלהבה מחממת את הזכוכית ואת האוויר סביבה. האנרגיה הזאת לא נוצרה מכלום: היא הייתה אגורה בחומרים, והתגובה שחררה אותה.

תגובה שמוסרת אנרגיה לסביבה, בדרך כלל כחום, נקראת אקסותרמית. תגובה שלוקחת אנרגיה מהסביבה נקראת אנדותרמית.

שלב 2 מתוך 5

ההספק של הלהבה

כל מול של מתאן שנשרף פולט 802 kJ. הלהבה שורפת מתאן בקצב קבוע, ולכן היא פולטת חום בקצב קבוע: הספק, בג’אול לשנייה, כלומר בוואט. כאן זרימת הגז, חמצן באוויר וערפל מים קבועים.

שלב 3 מתוך 5

להבה גדולה יותר

מכיוון שכל מול פולט אותה אנרגיה, החום בשנייה יחסי לכמות הגז שנשרפת בשנייה. זרימת הגז פתוחה עכשיו.

שלב 4 מתוך 5

הסימן של ΔH

כימאים מתארים את האנרגיה של תגובה בשינוי האנתלפיה, $\Delta H$⁠: האנרגיה של התוצרים פחות האנרגיה של המגיבים. בפרופיל אנרגיה של תגובה אקסותרמית התוצרים נמוכים מהמגיבים, ולכן $\Delta H < 0$⁠. בתגובה אנדותרמית הם גבוהים יותר, ו־$\Delta H > 0$⁠.

שלב 5 מתוך 5

חום שנכנס

תגובות ותהליכים אנדותרמיים פחות בולטים, כי הם לא מאירים ולא מחממים. אבל מרגישים אותם: הם מקררים את מה שסביבם. פוטוסינתזה קולטת את האנרגיה של אור השמש; אבן גיר, $\mathrm{CaCO_3}$⁠, מתפרקת לסיד רק כשמחממים אותה בכבשן; ויש מלחים שההמסה שלהם במים קולטת חום.