המסה.

שלב 1 מתוך 4

לאן הוא הלך

בכוס 100 g מים, וזרקו לתוכה 10 g מלח שולחן, נתרן כלורי, $\mathrm{NaCl}$⁠. הגבישים קטנים והולכים, ואחרי דקה המים צלולים לגמרי. המלח התמוסס.

בתמיסה יש שני תפקידים: הממס הוא החומר שבו ממיסים, כאן המים, והמומס הוא החומר שמתמוסס, כאן המלח. התערובת שנוצרת היא תמיסה. שנו את מלח שנוסף והסתכלו על הגבישים.

שלב 2 מתוך 4

בתוך המים

גביש מלח הוא סריג של יונים: יוני נתרן חיוביים, $\mathrm{Na^+}$⁠, ויוני כלור שליליים, $\mathrm{Cl^-}$⁠, לסירוגין. מולקולת מים היא קוטבית: באטום החמצן מטען שלילי חלקי, ובשני המימנים מטען חיובי חלקי. מבט פנימה יחשוף את מה שהעין לא רואה; לפני שתעבירו אותו, נחשו מה יש במים.

שלב 3 מתוך 4

המסה נשמרת

כשמלח מתמוסס, אף יון לא נוצר ואף יון לא נעלם: הם רק עוברים מהגביש אל בין מולקולות המים. לכן המסה של תמיסה היא תמיד המסה של הממס ועוד המסה של המומס. עכשיו בכוס 20 g מלח.

שלב 4 מתוך 4

תמיסה או תערובת

כל תמיסה היא תערובת: שני חומרים או יותר שמעורבבים בלי להגיב זה עם זה, וכל אחד שומר על התכונות שלו. אבל לא כל תערובת היא תמיסה. בתמיסה המומס מתפרק עד מולקולות או יונים בודדים, ולכן היא אחידה: צלולה, כל טיפה שלה זהה לאחרות, והיא לא נפרדת גם אחרי שבוע. מבט פנימה עומד על חלקיקים.