הבאה, פענוח, ביצוע.

שלב 1 מתוך 5

לולאה אחת

מעבד מריץ תוכנית בכך שהוא חוזר שוב ושוב על לולאה של שלושה שלבים, שלב אחד בכל פעימה של השעון שלו:

1. הבאה. מונה התוכנית שולח את הכתובת שהוא מחזיק על אפיק הכתובות. הזיכרון עונה על אפיק הנתונים עם הבית שבכתובת הזאת, והבית נוחת באוגר ההוראה. באותה פעימה המונה עולה באחד.
2. פענוח. יחידת הבקרה קוראת את קוד הפעולה מאוגר ההוראה, ומדליקה את קווי הבקרה שההוראה צריכה, למשל קריאת זיכרון וקלט A.
3. ביצוע. הקווים הדולקים פותחים מסלול אחד: ערך אחד יוצא לאפיק, ורכיב אחד קולט אותו.

קדמו את פעימת שעון מ־0 ל־1 ול־2, ועקבו אחרי ההוראה הראשונה, LDA 14: היא מגיעה לאוגר ההוראה, יחידת הבקרה מראה את שמה, ואז המספר מתא 14 נכנס ל־A.

שלב 2 מתוך 5

מונה התוכנית

מונה התוכנית הוא אוגר קטן של ארבע סיביות, וכל תפקידו לזכור מאיפה להביא את ההוראה הבאה. אחרי איפוס הוא מחזיק 0, ולכן ההוראה הראשונה היא זו שבכתובת 0.

עכשיו פעימה 2 הסתיימה: LDA 14 בוצעה, ו־A מחזיק 28. בפעימה הבאה המעבד יביא את ההוראה מכתובת 1.

שלב 3 מתוך 5

שלוש פעימות להוראה

כל הוראה בשבב הזה לוקחת בדיוק שלוש פעימות, ולכן קל למצוא כל שלב: ההוראה מכתובת 0 רצה בפעימות 0, 1 ו־2, ההוראה מכתובת 1 בפעימות 3 עד 5, וכן הלאה. יחידת הבקרה מראה בכל פעימה את השלב, הבאה, פענוח או ביצוע, ואת שם ההוראה.

שלב 4 מתוך 5

לספור פעימות

השעון סופר מ־0. כשהוא עומד על פעימה 5, כבר רצו שש פעימות: 0, 1, 2, 3, 4 ו־5. קדמו את פעימת שעון עד שתא 13 מקבל את הסכום, וספרו.

שלב 5 מתוך 5

כמה הוראות עד עכשיו

המכסה סגור שוב, ופעימת שעון עומדת על 9. בלי לראות את הרכיבים, חשבו כמה הוראות כבר רצו עד הסוף.