מופעי הירח.

שלב 1 מתוך 5

תמיד חצי מואר

הירח לא מאיר בעצמו: הוא מחזיר את אור השמש, כמו כדור הארץ. בסצנה השמש רחוקה מימין, והירח מקיף את כדור הארץ פעם ב־$29.5$⁠ ימים, ממולד למולד. יום בחודש קובע איפה הוא במסלול.

סובבו את המבט סביב הירח והסתכלו עליו מכמה צדדים, ושנו את יום בחודש.

שלב 2 מתוך 5

רבע ראשון

מכדור הארץ אנחנו רואים רק את הצד של הירח שפונה אלינו. כמה ממנו מואר תלוי בזווית $\theta$⁠ בין השמש לירח, כפי שהיא נראית מכדור הארץ, זווית המופע. החלק המואר של הדיסקה הוא

$\frac{1 - \cos\theta}{2}$⁠

במולד $\theta = 0^\circ$⁠ והחלק $0$⁠; בירח מלא $\theta = 180^\circ$⁠ והחלק $1$⁠. עכשיו יום $7.4$⁠: רבע מהחודש.

שלב 3 מתוך 5

ירח מלא

ברבע ראשון הירח עומד בזווית ישרה לקו שבין כדור הארץ לשמש. בשקיעה הוא כבר גבוה בדרום, וחציו המואר פונה מערבה, אל השמש השוקעת.

שלב 4 מתוך 5

שלושה רבעים

אחרי רבע ראשון הירח מתמלא (גיבוס עולה) עד ירח מלא, ואחריו הוא מתמעט, דרך רבע אחרון, חזרה למולד. אותו חלק מואר מופיע פעמיים בחודש, פעם בעלייה ופעם בירידה, ובצדדים הפוכים של הדיסקה. עכשיו מולד.

שלב 5 מתוך 5

זורח מאוחר יותר

המופע קובע גם מתי רואים את הירח. במולד הוא בכיוון של השמש, זורח ושוקע איתה, ואובד באור היום. בירח מלא הוא מול השמש: זורח בשקיעה ונראה כל הלילה. בכל יום הוא מתקדם במסלול, ולכן כדור הארץ צריך להסתובב קצת יותר כדי “להשיג” אותו.