ספרות משמעותיות.

שלב 1 מתוך 5

הספרות שנמדדו

ספרות משמעותיות הן הספרות במספר שהמדידה באמת קבעה. הפס על הלוח נגמר בדיוק על השנתה של 12 cm, והסרגל קורא עד מילימטרים. לכן כותבים 12.0 cm: האפס אחרי הנקודה אינו קישוט. הוא אומר שבדקנו את המילימטרים ומצאנו שם אפס.

כך סופרים ספרות משמעותיות:

• כל ספרה שאינה אפס נחשבת.
• אפס בין ספרות נחשב: ב־$305$⁠ שלוש ספרות משמעותיות.
• אפסים בתחילת המספר לא נחשבים: הם רק מראים איפה הנקודה.
• אפסים בסוף נחשבים כשיש במספר נקודה עשרונית.

שלב 2 מתוך 5

אפסים בהתחלה

אותה מדידה במטרים היא 0.120 m. החלפת היחידה הזיזה את הנקודה העשרונית והוסיפה אפס בהתחלה, אבל לא שינתה את מה שמדדנו.

שלב 3 מתוך 5

כתיב מדעי

במספר שלם כמו $1200$⁠ האפסים בסוף מבלבלים: אולי מדדו עד המטר, ואולי רק עד המאה הקרובה, והאפסים רק ממלאים מקום. בכתיב מדעי אין ספק, כי כל ספרה במספר שלפני ה־$10$⁠ נמדדה: ב־$1.2 \times 10^3$⁠ שתי ספרות משמעותיות, וב־$1.200 \times 10^3$⁠ ארבע.

שלב 4 מתוך 5

כפל

כרטיס נמדד בסרגל המילימטרים: 7.3 cm על 4.6 cm. על הלוח החישוב נותן שטח של $33.58$⁠ סנטימטרים רבועים, אבל ארבע ספרות זה יותר ממה שמדדנו.

הכלל לכפל ולחילוק: בתוצאה יש כמה ספרות משמעותיות כמו במספר שיש בו הכי מעט. החוליה החלשה קובעת.

שלב 5 מתוך 5

חיבור

בחיבור ובחיסור הכלל אחר: בתוצאה יש כמה ספרות אחרי הנקודה כמו במספר שיש בו הכי מעט ספרות אחרי הנקודה. כאן מה שקובע הוא איזה מקום נמדד, לא כמה ספרות.

ערימת ספרים בגובה 12.3 cm נמדדה בסרגל. מניחים עליה קרטון בעובי 0.27 cm, שנמדד במכשיר עדין יותר.