ViewWiki

מפתח תשובות · יחידה 11

מחלות וחיסון.

שאלות התרגול של כל שיעור, התשובות הנכונות שלהן והטעויות שהן מזהות. תשובות שנקראות מהסצנה משתמשות באותה הגדרה שהלומדים רואים.

שיעור 1 מתוך 4 · כ־25 דקות

נגיפים

גורמי מחלה שאינם תאים: מה יש בתוך נגיף, כמה הוא קטן, איך הוא משתלט על תא, למה אנטיביוטיקה לא פוגעת בו, וכמה מהר נגיפים מתרבים.

לפתוח את השיעור

7 השלבים והתשובות שלהם
  1. שלב 1 מתוך 7

    לפתוח את השלב

    לא תא

    תרגול · בחרו

    השאלה

    גם חיידקים וגם נגיפים גורמים למחלות. מה ההבדל העיקרי ביניהם?

    התשובה הנכונה

    • נכונה חיידק הוא תא חי שמתחלק בעצמו; נגיף הוא גנים בתוך מעטפת, ומשתכפל רק בתוך תא אחר

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    נגיף
    נגיף קורונה
    שלב ההדבקה
    0 %
    חיתוך
    חתוך

    האפשרויות

    מוצגות בסדר אקראי.

    • נכונה חיידק הוא תא חי שמתחלק בעצמו; נגיף הוא גנים בתוך מעטפת, ומשתכפל רק בתוך תא אחר

    • שגויה נגיף הוא חיידק קטן מאוד

      טעות נפוצה: Thinks a virus is just a very small bacterium.

      משוב מהקטלוג

      חיידק הוא תא חי: יש לו קרום, ריבוזומים, מנגנון להפקת אנרגיה, והוא מתחלק בעצמו. נגיף הוא לא תא בכלל: גנום של DNA או RNA בתוך מעטפת חלבון, בלי שום מנגנון משלו. הוא גם קטן פי עשרים בערך מחיידק טיפוסי. נגיף יכול להשתכפל רק בתוך תא של מישהו אחר.

    • שגויה חיידקים תמיד מזיקים, ונגיפים רק לפעמים

      משוב

      רוב החיידקים לא מזיקים, ורבים מהם מועילים: טריליוני חיידקים חיים במעי שלנו. ההבדל הוא במבנה, לא בנזק.

    משוב לתשובה נכונה

    נכון. בתוך הנגיף יש רק גנום. אין ריבוזומים, אין ציטופלסמה ואין מנגנון להפקת אנרגיה, ולכן ביולוגים עדיין מתווכחים אם לקרוא לו יצור חי.

    רמז

    חיתוך על חתוך: מה יש בתוך הנגיף, ומה חסר?

    פתרון מלא

    1. חיידק הוא תא שלם: קרום, ציטופלסמה, ריבוזומים ו־DNA, והוא מתחלק לשניים בעצמו.
    2. נגיף הוא גנום, DNA או RNA, בתוך קפסיד של חלבון, לפעמים עם מעטפת שומנית.
    3. אין לו שום מנגנון, ולכן הוא משתכפל רק בתוך תא.

    אם בחרתם “חיידק קטן”, חשבתם שההבדל הוא בגודל. ההבדל הוא שנגיף אינו תא בכלל.

  2. שלב 2 מתוך 7

    לפתוח את השלב

    כמה קטן

    תרגול · חשבו

    השאלה

    נגיף קורונה הוא בקוטר של כ־100 nm, וחיידק E. coli באורך של כ־2 µm. כמה נגיפי קורונה בשורה יגיעו לאורכו של חיידק אחד?

    התשובה הנכונה

    20 ± 0.5

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    נגיף
    נגיף קורונה
    שלב ההדבקה
    0 %
    חיתוך
    שלם
    מתקבלת בטווח
    ± 0.5
    ערך קבוע בשאלה

    תשובות שגויות שהשאלה מזהה

    • 0.02 ± 0.005

      טעות נפוצה: Thinks a virus is just a very small bacterium.

      משוב מהקטלוג

      חיידק הוא תא חי: יש לו קרום, ריבוזומים, מנגנון להפקת אנרגיה, והוא מתחלק בעצמו. נגיף הוא לא תא בכלל: גנום של DNA או RNA בתוך מעטפת חלבון, בלי שום מנגנון משלו. הוא גם קטן פי עשרים בערך מחיידק טיפוסי. נגיף יכול להשתכפל רק בתוך תא של מישהו אחר.

    משוב לתשובה נכונה

    2000100=20\dfrac{2000}{100} = 20⁠. ועוד כעשרה חיידקים כאלה בשורה הם הרוחב של תא אדם טיפוסי.

    רמז

    מיקרומטר הוא 1000 nm.

    פתרון מלא

    1. מאחדים יחידות: 2 µm =2×1000=2000= 2 \times 1000 = 2000⁠ ננומטר.
    2. מחלקים באורך של נגיף אחד: 2000÷100=202000 \div 100 = 20⁠.
    3. התשובה: 20 נגיפים.

    אם יצא לכם 0.020.02⁠, חילקתם הפוך, את הנגיף בחיידק.

  3. שלב 3 מתוך 7

    לפתוח את השלב

    להשתלט על תא

    תרגול · נבאו, ואז הסתכלו

    השאלה

    נגיף הקורונה נצמד לתא והגנים שלו נכנסים פנימה. מי יבנה את העותקים החדשים של הנגיף?

    התשובה הנכונה

    • נכונה המנגנונים של התא עצמו, לפי ההוראות בגנים של הנגיף

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    נגיף
    נגיף קורונהקבוע
    שלב ההדבקה
    0 %קבוע
    חיתוך
    שלם

    האפשרויות

    • נכונה המנגנונים של התא עצמו, לפי ההוראות בגנים של הנגיף

    • שגויה הנגיף עצמו, בעזרת האנזימים שהביא איתו

      טעות נפוצה: Thinks a virus makes copies of itself with its own machinery.

      משוב מהקטלוג

      לנגיף אין ריבוזומים, אין אנזימים להפקת אנרגיה ואין חומרי גלם. הוא מכניס את הגנים שלו לתא, והמנגנונים של התא קוראים אותם כאילו היו הגנים של התא עצמו: משכפלים את הגנום הנגיפי ובונים את החלבונים הנגיפיים. מחוץ לתא נגיף לא עושה כלום.

    • שגויה הנגיף יתחלק לשניים, כמו חיידק

      טעות נפוצה: Thinks a virus is just a very small bacterium.

      משוב מהקטלוג

      חיידק הוא תא חי: יש לו קרום, ריבוזומים, מנגנון להפקת אנרגיה, והוא מתחלק בעצמו. נגיף הוא לא תא בכלל: גנום של DNA או RNA בתוך מעטפת חלבון, בלי שום מנגנון משלו. הוא גם קטן פי עשרים בערך מחיידק טיפוסי. נגיף יכול להשתכפל רק בתוך תא של מישהו אחר.

    אחרי נעילת הניבוי הסצנה משתנה

    שלב ההדבקה
    60 %קבוע

    ואז הסצנה מראה: 5 · The step of the infection cycle: 1 drifting, 2 attached, 3 getting in, 4 takeover, 5 copying, 6 assembling, 7 release/nodes/virus/outputs/phase

    ניבוי אף פעם לא נחשב כישלון: בכל מקרה הלומדים רואים את התוצאה ואת ההסבר.

    משוב לתשובה נכונה

    בשלב שכפול הריבוזומים של התא בונים חלבונים נגיפיים, והתא משכפל את הגנום הנגיפי. התא עובד בשביל הנגיף עד שהוא מתמלא בחלקים, ואז החלקיקים החדשים מרכיבים את עצמם.

    פתרון מלא

    1. הנגיף מביא רק גנים, ואין לו ריבוזומים.
    2. בתוך התא, הריבוזומים קוראים את הגנים הנגיפיים כאילו היו של התא.
    3. התא משכפל את הגנום ובונה את החלבונים, והחלקים מתחברים לנגיפים חדשים.

    אם ניבאתם שהנגיף עושה זאת בעצמו, ייחסתם לו מנגנונים שאין לו.

  4. שלב 4 מתוך 7

    לפתוח את השלב

    גנים בקופסה

    תרגול · נבאו, ואז הסתכלו

    השאלה

    הגנום של נגיף הקורונה הוא מולקולה אחת ארוכה של RNA. בנגיף שפעת, בכמה חלקים נפרדים יבוא הגנום?

    התשובה הנכונה

    • נכונה שמונה

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    נגיף
    נגיף קורונהקבוע
    שלב ההדבקה
    0 %
    חיתוך
    חתוך

    האפשרויות

    • שגויה אחד, כמו בקורונה

      אין משוב משלה; הלומדים רואים את ההודעה הרגילה

      עוד לא. הסתכלו שוב ונסו פעם נוספת.

    • שגויה שניים

      אין משוב משלה; הלומדים רואים את ההודעה הרגילה

      עוד לא. הסתכלו שוב ונסו פעם נוספת.

    • נכונה שמונה

    אחרי נעילת הניבוי הסצנה משתנה

    נגיף
    נגיף שפעתקבוע
    חיתוך
    חתוך

    ואז הסצנה מראה: 8 · How many separate pieces the genome comes in/nodes/virus/outputs/pieces

    ניבוי אף פעם לא נחשב כישלון: בכל מקרה הלומדים רואים את התוצאה ואת ההסבר.

    משוב לתשובה נכונה

    שמונה מקטעים של RNA. כששני זנים של שפעת מדביקים אותו תא, המקטעים שלהם יכולים להתערבב בחלקיקים החדשים, וכך נוצרים לפעמים זנים חדשים לגמרי.

    פתרון מלא

    1. חיתוך על חתוך מרים את הגנום מתוך הנגיף.
    2. בנגיף השפעת הגנום מחולק לשמונה מקטעים נפרדים של RNA.
    3. כל מקטע נושא גן אחד או שניים.

    זו אחת הסיבות שצריך חיסון חדש נגד שפעת כמעט בכל שנה.

  5. שלב 5 מתוך 7

    לפתוח את השלב

    מעטפות

    תרגול · בחרו

    השאלה

    לחלק מהנגיפים יש מעטפת: פיסת קרום שומני שנלקחה מהתא שממנו יצאו. עברו בין הנגיפים בסצנה ובחרו את כל אלה שיש להם מעטפת.

    התשובה הנכונה

    • נכונה נגיף קורונה

    • נכונה נגיף שפעת

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    נגיף
    נגיף קורונה
    שלב ההדבקה
    0 %
    חיתוך
    שלם

    האפשרויות

    מוצגות בסדר אקראי. יותר מאפשרות נכונה אחת: צריך לסמן את כולן.

    • נכונה נגיף קורונה

    • נכונה נגיף שפעת

    • שגויה נגיף אדנו

      משוב

      לנגיף האדנו יש רק קפסיד חלבוני בן עשרים פאות, בלי מעטפת.

    • שגויה פאג’ T4

      משוב

      ל־T4 יש ראש וזנב של חלבון, בלי מעטפת: הוא נוחת על חיידק ומזריק את ה־DNA שלו.

    משוב לתשובה נכונה

    קורונה ושפעת. השומן במעטפת הוא נקודת התורפה שלהם: סבון מפרק אותו, ולכן שטיפת ידיים במים וסבון משביתה אותם.

    רמז

    המעטפת נראית כשכבה חלקה, מנוקדת בחלבונים בולטים.

    פתרון מלא

    1. נגיף קורונה: מעטפת שומנית מכוסה בחלבוני זיז.
    2. נגיף שפעת: מעטפת עם שני סוגי חלבונים בולטים.
    3. נגיף אדנו ו־T4: קפסיד חלבוני חשוף, בלי מעטפת.

    המעטפת נלקחת מקרום התא שהנגיף יוצא ממנו בהנצה.

  6. שלב 6 מתוך 7

    לפתוח את השלב

    למה לא אנטיביוטיקה

    תרגול · בחרו

    השאלה

    שפעת נגרמת על ידי נגיף. למה אנטיביוטיקה לא מרפאת אותה?

    התשובה הנכונה

    • נכונה אנטיביוטיקה פוגעת בדופן התא ובריבוזומים של חיידקים, ולנגיף אין אותם

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    נגיף
    נגיף שפעת
    שלב ההדבקה
    68 %
    חיתוך
    שלם

    האפשרויות

    מוצגות בסדר אקראי.

    • נכונה אנטיביוטיקה פוגעת בדופן התא ובריבוזומים של חיידקים, ולנגיף אין אותם

    • שגויה היא כן מרפאת, אם לוקחים אותה מספיק מוקדם

      טעות נפוצה: Thinks antibiotics work against viruses, such as those that cause colds and flu.

      משוב מהקטלוג

      אנטיביוטיקה תוקפת מבנים שיש רק לחיידקים: את דופן התא שלהם ואת הריבוזומים המיוחדים להם. לנגיף אין דופן ואין ריבוזומים; הוא משתמש בריבוזומים של התא שלנו. לכן אנטיביוטיקה לא פוגעת בנגיפים, ולא עוזרת בהצטננות או בשפעת. נגד נגיפים יש תרופות אחרות, נוגדות נגיפים, וחיסונים.

    • שגויה נגיף השפעת חזק מדי לאנטיביוטיקה

      טעות נפוצה: Thinks antibiotics work against viruses, such as those that cause colds and flu.

      משוב מהקטלוג

      אנטיביוטיקה תוקפת מבנים שיש רק לחיידקים: את דופן התא שלהם ואת הריבוזומים המיוחדים להם. לנגיף אין דופן ואין ריבוזומים; הוא משתמש בריבוזומים של התא שלנו. לכן אנטיביוטיקה לא פוגעת בנגיפים, ולא עוזרת בהצטננות או בשפעת. נגד נגיפים יש תרופות אחרות, נוגדות נגיפים, וחיסונים.

    משוב לתשובה נכונה

    נכון. אנטיביוטיקה פוגעת בחיידקים בלי לפגוע בתאים שלנו, כי היא מכוונת למבנים שרק להם יש. נגיף לא בונה אף אחד מהמבנים האלה: הוא משתמש במנגנונים של התאים שלנו.

    רמז

    חשבו מה יש לחיידק ואין לנגיף.

    פתרון מלא

    1. אנטיביוטיקה מכוונת למבנים חיידקיים: דופן התא והריבוזומים החיידקיים.
    2. לנגיף אין דופן ואין ריבוזומים; הוא בונה את עצמו בעזרת הריבוזומים של התא שלנו.
    3. לכן לאנטיביוטיקה אין במה לפגוע.

    נגד נגיפים פועלים חיסונים, ותרופות נוגדות נגיפים שמכוונות לשלב מסוים במחזור של נגיף מסוים.

  7. שלב 7 מתוך 7

    לפתוח את השלב

    יוצאים החוצה

    תרגול · חשבו

    השאלה

    פאג’ T4 אחד הופך חיידק לכ־100 פאג’ים חדשים בתוך כחצי שעה. אם כל אחד מהם מדביק חיידק חדש, כמה פאג’ים יהיו אחרי שני סבבים?

    התשובה הנכונה

    10000 ± 1%

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    נגיף
    פאג' T4קבוע
    שלב ההדבקה
    100 %
    חיתוך
    שלם
    מתקבלת בטווח
    ± 1%
    ערך קבוע בשאלה

    תשובות שגויות שהשאלה מזהה

    • 200 ± 1

      טעות נפוצה: Treats repeated rounds of multiplication as adding the same amount each round, instead of multiplying.

      משוב מהקטלוג

      כשכל עותק מייצר כמה עותקים חדשים, הגידול כפלי: בכל סבב הכמות מוכפלת באותו גורם, ולא גדלה באותה תוספת. סבב אחד של פי מאה נותן מאה; שני סבבים נותנים 100×100=10 000100 \times 100 = 10\,000⁠, לא 100+100100 + 100⁠. זה הגידול המעריכי מיחידת המעריכים והלוגריתמים.

    משוב לתשובה נכונה

    100×100=1002=10 000100 \times 100 = 100^2 = 10\,000⁠, בתוך שעה בלבד. אחרי סבב שלישי, מיליון.

    רמז

    בכל סבב כל פאג’ הופך למאה.

    פתרון מלא

    1. סבב ראשון: פאג’ אחד הופך ל־100.
    2. סבב שני: כל אחד מה־100 הופך ל־100: 100×100=10 000100 \times 100 = 10\,000⁠.
    3. באופן כללי, אחרי nn⁠ סבבים: 100n100^n⁠.

    אם עניתם 200, חיברתם מאה בכל סבב במקום לכפול במאה.

שיעור 2 מתוך 4 · כ־20 דקות

התגובה החיסונית

פגישה ראשונה עם נגיף: כמה מהר הוא מתרבה, מהם נוגדנים, למה הנגיף מגיע לשיא לפני שהם עולים, וכמה ימים מרגישים חולים.

לפתוח את השיעור

4 השלבים והתשובות שלהם
  1. שלב 1 מתוך 4

    לפתוח את השלב

    פגישה ראשונה

    תרגול · חשבו

    השאלה

    בפגישה ראשונה עם הנגיף, בלי חיסון, הוא גדל מ־100 עותקים למיליליטר ביום 0 לכ־17,300 ביום 2. פי כמה הוא גדל בכל יום, אם הגידול כפלי?

    התשובה הנכונה

    13.2 ± 4%

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    חיסון
    ללאקבוע
    ימים מההדבקה
    0.095 (הנגיף נוחת → שלושה שבועות אחר כך)
    מתקבלת בטווח
    ± 4%
    ערך קבוע בשאלה

    תשובות שגויות שהשאלה מזהה

    • 86.6 ± 4%

      טעות נפוצה: Treats repeated rounds of multiplication as adding the same amount each round, instead of multiplying.

      משוב מהקטלוג

      כשכל עותק מייצר כמה עותקים חדשים, הגידול כפלי: בכל סבב הכמות מוכפלת באותו גורם, ולא גדלה באותה תוספת. סבב אחד של פי מאה נותן מאה; שני סבבים נותנים 100×100=10 000100 \times 100 = 10\,000⁠, לא 100+100100 + 100⁠. זה הגידול המעריכי מיחידת המעריכים והלוגריתמים.

    משוב לתשובה נכונה

    173≈13.2\sqrt{173} \approx 13.2⁠: כמעט פי שלושה־עשר בכל יום. בקצב כזה אלף עותקים הופכים למיליון בפחות משלושה ימים.

    רמז

    בשני ימים הוא גדל פי 173173⁠. איזה מספר כפול עצמו נותן 173173⁠?

    פתרון מלא

    1. הגידול הכולל: 17 300÷100=17317\,300 \div 100 = 173⁠.
    2. אם בכל יום הנגיף גדל פי gg⁠, אחרי יומיים הוא גדל פי g2g^2⁠.
    3. g2=173g^2 = 173⁠, ולכן g=173≈13.2g = \sqrt{173} \approx 13.2⁠.

    אם עניתם כ־8686⁠, חילקתם את הגידול הכולל בשניים, כאילו כל יום מוסיף חצי. בגידול כפלי מוציאים שורש.

  2. שלב 2 מתוך 4

    לפתוח את השלב

    נוגדנים

    תרגול · בחרו

    השאלה

    אחרי כשבוע מתחילים להופיע נוגדנים. מהו נוגדן?

    התשובה הנכונה

    • נכונה חלבון שתאי פלזמה מייצרים, שנקשר לנגיף מסוים וחוסם אותו

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    חיסון
    ללא
    ימים מההדבקה
    0.667 (הנגיף נוחת → שלושה שבועות אחר כך)

    האפשרויות

    מוצגות בסדר אקראי.

    • נכונה חלבון שתאי פלזמה מייצרים, שנקשר לנגיף מסוים וחוסם אותו

    • שגויה תא דם לבן שבולע נגיפים

      טעות נפוצה: Thinks antibodies are cells, such as white blood cells that swallow germs.

      משוב מהקטלוג

      נוגדן הוא חלבון, לא תא: מולקולה בצורת Y, קטנה פי אלפים מתא. תאי פלזמה, שמתפתחים מתאי B, מייצרים אותו באלפים בכל שנייה. הנוגדן נקשר לחלקיק נגיף שמתאים לו, חוסם אותו ומסמן אותו לתאים אחרים, שבולעים אותו.

    • שגויה חומר שהגוף מייצר נגד כל החיידקים והנגיפים בבת אחת

      משוב

      כל נוגדן מתאים לחלק מסוים של גורם מחלה מסוים. לכן לוקח זמן למצוא ולהגדיל את התאים שמייצרים את הנוגדן הנכון.

    משוב לתשובה נכונה

    נכון. מבין מיליוני תאי B, רק המעטים שהנוגדן שלהם מתאים לנגיף מתחלקים והופכים לתאי פלזמה. זה לוקח כשבוע, ולכן הפגישה הראשונה איטית.

    רמז

    הנקודות הקטנות בצורת Y בסצנה הן נוגדנים.

    פתרון מלא

    1. לכל תא B יש נוגדן בצורה אחת על פני השטח שלו.
    2. תא B שהנוגדן שלו מתאים לנגיף מתחלק שוב ושוב, וחלק מצאצאיו הופכים לתאי פלזמה.
    3. תאי הפלזמה מפרישים את הנוגדן, חלבון, לדם ולרירית.

    אם בחרתם “תא דם לבן”, בלבלתם בין הנוגדן לבין התאים שמייצרים אותו או שבולעים את מה שהוא מסמן.

  3. שלב 3 מתוך 4

    לפתוח את השלב

    מרוץ

    תרגול · נבאו, ואז הסתכלו

    השאלה

    בפגישה ראשונה, בלי חיסון, הנגיף מתרבה והנוגדנים מתחילים להופיע. מה יקרה קודם?

    התשובה הנכונה

    • נכונה הנגיף יגיע לשיא, ורק אחר כך הנוגדנים יעלו הרבה

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    חיסון
    ללאקבוע
    ימים מההדבקה
    הנגיף נוחת

    האפשרויות

    • נכונה הנגיף יגיע לשיא, ורק אחר כך הנוגדנים יעלו הרבה

    • שגויה הנוגדנים יעלו מיד ויעצרו את הנגיף לפני שהוא מתרבה

      טעות נפוצה: Thinks the immune system answers a germ the same way each time it meets it.

      משוב מהקטלוג

      אחרי פגישה ראשונה נשארים בגוף תאי זיכרון: תאי B ו־T שכבר מכירים את הנגיף. בפגישה השנייה הם מתחלקים ומייצרים נוגדנים מיד, בלי שבוע של חיפוש, ולכן התגובה מהירה וחזקה בהרבה. לרוב הנגיף מסולק לפני שמרגישים חולים.

    אחרי נעילת הניבוי הסצנה משתנה

    ימים מההדבקה
    שלושה שבועות אחר כך

    ואז הסצנה מראה: 6.655 · The day the virus peaks/nodes/immune/outputs/peakDay

    ניבוי אף פעם לא נחשב כישלון: בכל מקרה הלומדים רואים את התוצאה ואת ההסבר.

    משוב לתשובה נכונה

    הנגיף בשיא ביום 6.7 בערך, כשהנוגדנים עוד כמעט אפס. הם עולים רק בסוף השבוע הראשון, ועד יום 14 הם כבר גבוהים פי מאות. בפגישה ראשונה הגוף מפגר אחרי הנגיף, וזה הזמן שבו מרגישים חולים.

    פתרון מלא

    1. בימים הראשונים הנגיף מתרבה פי שלושה־עשר ביום, ומערכת החיסון עוד מחפשת את התאים המתאימים.
    2. הנגיף מגיע לשיא ביום 6–7.
    3. רק אז הנוגדנים מתחילים לעלות, והנגיף מסולק עד יום 9–10.

    בפגישה שנייה הסדר מתהפך: הזיכרון מגיב לפני שהנגיף מספיק להתרבות.

  4. שלב 4 מתוך 4

    לפתוח את השלב

    ימי מחלה

    תרגול · חשבו

    השאלה

    בלי חיסון, כמה ימים בסך הכול מרגישים חולים, כשהנגיף מעל הרמה שגורמת להרגיש רע? קראו את זה בתחתית התרשים, ביום 21.

    התשובה הנכונה

    5.93 d ± 0.3 d

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    חיסון
    ללאקבוע
    ימים מההדבקה
    שלושה שבועות אחר כךקבוע
    מתקבלת בטווח
    ± 0.3 d
    מחושבת מהסצנה בהגדרה של השלב
    Time spent ill over the three weeks/nodes/immune/outputs/illDuration

    כל יחידה של אותו גודל מתקבלת; התשובה מומרת לפני הבדיקה.

    משוב לתשובה נכונה

    כ־6 ימים, מיום 3.5 בערך עד יום 9.5. זה הזמן שלוקח לגוף למצוא את התאים המתאימים, להגדיל אותם ולסלק את הנגיף.

    רמז

    בתרשים העליון, הקו המקווקו הוא הרמה שמעליה מרגישים חולים.

    פתרון מלא

    1. הנגיף חוצה את הקו המקווקו בסביבות יום 3.5.
    2. הוא יורד מתחתיו כשהנוגדנים מתגברים, בסביבות יום 9.5.
    3. ההפרש: כ־6 ימים.

    בתחתית התרשים כתוב כמה ימים הגוף היה חולה עד היום שמוצג.

שיעור 3 מתוך 4 · כ־25 דקות

חיסונים וזיכרון חיסוני

פגישה שנייה עם אותו נגיף: תאי זיכרון, חיסון מהחודש שעבר ומלפני עשר שנים, כמה נמוך נשאר הנגיף, וכמה נוגדנים מייצרת תגובה משנית.

לפתוח את השיעור

6 השלבים והתשובות שלהם
  1. שלב 1 מתוך 6

    לפתוח את השלב

    פגישה שנייה

    תרגול · נבאו, ואז הסתכלו

    השאלה

    בלי חיסון מרגישים חולים כשישה ימים. מה יקרה אם אותו אדם קיבל חיסון בחודש שעבר?

    התשובה הנכונה

    • נכונה הוא לא ירגיש חולה בכלל

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    חיסון
    ללאקבוע
    ימים מההדבקה
    שלושה שבועות אחר כך

    האפשרויות

    • נכונה הוא לא ירגיש חולה בכלל

    • שגויה הוא יהיה חולה, אבל יום או יומיים פחות

      אין משוב משלה; הלומדים רואים את ההודעה הרגילה

      עוד לא. הסתכלו שוב ונסו פעם נוספת.

    • שגויה אותו דבר: מערכת החיסון תצטרך שוב שבוע

      טעות נפוצה: Thinks the immune system answers a germ the same way each time it meets it.

      משוב מהקטלוג

      אחרי פגישה ראשונה נשארים בגוף תאי זיכרון: תאי B ו־T שכבר מכירים את הנגיף. בפגישה השנייה הם מתחלקים ומייצרים נוגדנים מיד, בלי שבוע של חיפוש, ולכן התגובה מהירה וחזקה בהרבה. לרוב הנגיף מסולק לפני שמרגישים חולים.

    אחרי נעילת הניבוי הסצנה משתנה

    חיסון
    בחודש שעברקבוע
    ימים מההדבקה
    שלושה שבועות אחר כך

    ואז הסצנה מראה: 0 d · Time spent ill over the three weeks/nodes/immune/outputs/illDuration

    ניבוי אף פעם לא נחשב כישלון: בכל מקרה הלומדים רואים את התוצאה ואת ההסבר.

    משוב לתשובה נכונה

    אפס ימי מחלה. הנגיף מגיע לכ־270 עותקים בלבד ונעלם עד יום 3, כי נוגדנים כבר מחכים לו ותאי הזיכרון מגבירים אותם מיד.

    פתרון מלא

    1. החיסון לימד את מערכת החיסון את הנגיף בלי מחלה, והשאיר נוגדנים ותאי זיכרון.
    2. כשהנגיף מגיע, הנוגדנים שבדם חוסמים חלק ממנו מיד, ותאי הזיכרון מייצרים עוד בתוך ימים ספורים.
    3. הנגיף לא מספיק להגיע לרמה שגורמת להרגיש חולה.

    אם ניבאתם “אותו דבר”, התעלמתם מהזיכרון החיסוני.

  2. שלב 2 מתוך 6

    לפתוח את השלב

    עשר שנים אחר כך

    תרגול · נבאו, ואז הסתכלו

    השאלה

    חיסון לפני עשר שנים: ביום שהנגיף נוחת יש בדם רק 2 יחידות נוגדנים, לעומת 30 אחרי חיסון של החודש שעבר. האם האדם יחלה?

    התשובה הנכונה

    • נכונה לא: תאי הזיכרון יגיבו מהר מספיק

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    חיסון
    לפני עשר שניםקבוע
    ימים מההדבקה
    הנגיף נוחת

    האפשרויות

    • נכונה לא: תאי הזיכרון יגיבו מהר מספיק

    • שגויה כן, כמו מי שלא חוסן, כי הנוגדנים כמעט נעלמו

      טעות נפוצה: Thinks a vaccine stops protecting once the antibodies it made have faded from the blood.

      משוב מהקטלוג

      הנוגדנים שחיסון מייצר אכן דועכים בחודשים ובשנים שאחריו. אבל תאי הזיכרון נשארים, לעיתים עשרות שנים. כשהנגיף מגיע, הם מייצרים נוגדנים חדשים בתוך ימים ספורים, מהר מספיק כדי לעצור אותו לפני שהוא מתרבה הרבה. ההגנה היא בזיכרון, לא רק בנוגדנים שבדם.

    אחרי נעילת הניבוי הסצנה משתנה

    ימים מההדבקה
    שלושה שבועות אחר כך

    ואז הסצנה מראה: 0 d · Time spent ill over the three weeks/nodes/immune/outputs/illDuration

    ניבוי אף פעם לא נחשב כישלון: בכל מקרה הלומדים רואים את התוצאה ואת ההסבר.

    משוב לתשובה נכונה

    אפס ימי מחלה. הנגיף מגיע לכ־52,500 עותקים, יותר מאחרי חיסון טרי, אבל תאי הזיכרון מייצרים נוגדנים בתוך ימים ספורים ומסלקים אותו עד יום 4.5, לפני שהוא חוצה את רמת המחלה.

    פתרון מלא

    1. הנוגדנים שהחיסון ייצר דעכו במשך עשר שנים.
    2. תאי הזיכרון נשארו. כשהנגיף מגיע, הם מתחלקים ומייצרים נוגדנים חדשים בתוך ימים, לא שבוע.
    3. הנגיף מסולק לפני שהוא מגיע לרמה שגורמת להרגיש חולה.

    אם ניבאתם מחלה, חשבתם שההגנה היא רק הנוגדנים שבדם.

  3. שלב 3 מתוך 6

    לפתוח את השלב

    כמה גבוה

    תרגול · חשבו

    השאלה

    בלי חיסון הנגיף מגיע לשיא של כ־3,750,000 עותקים למיליליטר; עם חיסון לפני עשר שנים, לכ־52,500. פי כמה נמוך השיא עם החיסון הישן?

    התשובה הנכונה

    71.5 ± 4%

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    חיסון
    לפני עשר שניםקבוע
    ימים מההדבקה
    שלושה שבועות אחר כך
    מתקבלת בטווח
    ± 4%
    ערך קבוע בשאלה

    משוב לתשובה נכונה

    3 750 00052 500≈71\dfrac{3\,750\,000}{52\,500} \approx 71⁠. בגידול של פי שלושה־עשר ביום, זה כמו לעצור את הנגיף כמעט יומיים מוקדם יותר.

    רמז

    חלקו את השיא הגבוה בנמוך.

    פתרון מלא

    1. השיא בלי חיסון: 3,750,000.
    2. השיא עם חיסון ישן: 52,500.
    3. היחס: 3 750 000÷52 500≈713\,750\,000 \div 52\,500 \approx 71⁠.

    התרשים מראה את הנגיף בסקאלה לוגריתמית, ולכן הפער נראה כמו כשני קווים בלבד: כל קו הוא פי עשרה.

  4. שלב 4 מתוך 6

    לפתוח את השלב

    תשובה חזקה יותר

    תרגול · נבאו, ואז הסתכלו

    השאלה

    בפגישה ראשונה הנוגדנים מגיעים לכ־80 יחידות ביום 21. כמה יחידות יהיו ביום 21 אחרי שהנגיף פוגש אדם שחוסן לפני עשר שנים? נבאו מספר.

    התשובה הנכונה

    860.1 ± 50%

    ניבוי מספרי נחשב נכון בטווח ± 50%

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    חיסון
    לפני עשר שניםקבוע
    ימים מההדבקה
    הנגיף נוחת

    אחרי נעילת הניבוי הסצנה משתנה

    ימים מההדבקה
    שלושה שבועות אחר כך

    ואז הסצנה מראה: 860.1 · Antibodies on the day shown, relative units (a first infection peaks near 80)/nodes/immune/outputs/antibodies

    ניבוי אף פעם לא נחשב כישלון: בכל מקרה הלומדים רואים את התוצאה ואת ההסבר.

    משוב לתשובה נכונה

    כ־860 יחידות, פי עשרה בערך מבפגישה הראשונה. כל פגישה עם הנגיף, או מנת חיזוק של חיסון, מגדילה את מאגר הזיכרון ומשפרת את הנוגדנים.

    פתרון מלא

    1. בפגישה ראשונה הגוף מתחיל מתאים מעטים שמתאימים לנגיף, ומגיע לכ־80 יחידות.
    2. בפגישה שנייה יש הרבה יותר תאי זיכרון, והנוגדנים שלהם כבר משופרים.
    3. הם מייצרים נוגדנים מהר ובכמות גדולה: כ־860 יחידות ביום 21.

    זו התגובה המשנית: מהירה יותר וגדולה יותר מהראשונה.

  5. שלב 5 מתוך 6

    לפתוח את השלב

    להישאר בריאים

    תרגול · הגיעו למטרה

    השאלה

    בחרו בחיסון מצב שבו האדם לא מרגיש חולה אפילו יום אחד, ולחצו על בדיקה.

    המטרה

    • 0 d ± 0.01 d

      בתחילת השלב: 5.93 d

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    חיסון
    ללא
    ימים מההדבקה
    שלושה שבועות אחר כך
    נקרא מהסצנה בנקודה
    Time spent ill over the three weeks/nodes/immune/outputs/illDuration

    הגדרה אחת שמגיעה למטרה

    חיסון
    בחודש שעבר

    משוב לתשובה נכונה

    גם חיסון מהחודש שעבר וגם חיסון מלפני עשר שנים מונעים כל יום של מחלה במודל הזה. ההבדל ביניהם הוא כמה גבוה הנגיף מגיע לפני שהוא מסולק.

    משוב לתשובה שגויה

    עוד לא. בלי חיסון מרגישים חולים כשישה ימים.

    רמז

    בתחתית התרשים כתוב כמה ימים הגוף היה חולה.

    פתרון מלא

    1. ללא: כשישה ימי מחלה.
    2. בחודש שעבר: אפס, הנגיף מגיע רק לכ־270 עותקים.
    3. לפני עשר שנים: גם אפס, אף שהנגיף מגיע לכ־52,500.

    שני המצבים עם חיסון עונים על הדרישה, כי תאי הזיכרון מסלקים את הנגיף לפני רמת המחלה.

  6. שלב 6 מתוך 6

    לפתוח את השלב

    מה חיסון עושה

    תרגול · בחרו

    השאלה

    איך חיסון מכין את הגוף לנגיף?

    התשובה הנכונה

    • נכונה הוא מראה למערכת החיסון משהו שנראה כמו הנגיף ולא גורם למחלה, והיא בונה תאי זיכרון

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    חיסון
    בחודש שעבר
    ימים מההדבקה
    שלושה שבועות אחר כך

    האפשרויות

    מוצגות בסדר אקראי.

    • נכונה הוא מראה למערכת החיסון משהו שנראה כמו הנגיף ולא גורם למחלה, והיא בונה תאי זיכרון

    • שגויה הוא גורם למקרה קל של המחלה

      טעות נפוצה: Thinks a vaccine works by giving a mild case of the disease.

      משוב מהקטלוג

      חיסון מראה למערכת החיסון משהו שנראה כמו הנגיף בלי לגרום למחלה: נגיף מומת, נגיף מוחלש, חלבון אחד שלו, או תוכנית בנייה של החלבון הזה. מערכת החיסון לומדת לזהות אותו ובונה תאי זיכרון, בלי לעבור את המחלה.

    • שגויה הוא תרופה שהורגת את הנגיף כשהוא מגיע

      משוב

      חיסון לא פועל בעצמו נגד הנגיף; הוא מלמד את מערכת החיסון. ההגנה היא של הגוף, ולכן היא נשארת שנים אחרי שהחיסון עצמו כבר לא בגוף.

    משוב לתשובה נכונה

    נכון. החיסון נותן לגוף את הפגישה הראשונה, האיטית, בלי הסכנה. כשהנגיף האמיתי מגיע, זו כבר פגישה שנייה.

    רמז

    חשבו מה נשאר בגוף אחרי פגישה ראשונה.

    פתרון מלא

    1. חיסון מכיל נגיף מומת או מוחלש, חלבון אחד של הנגיף, או תוכנית בנייה שלו.
    2. מערכת החיסון לומדת לזהות אותו ובונה נוגדנים ותאי זיכרון.
    3. כשהנגיף האמיתי מגיע, התגובה היא תגובה משנית: מהירה וחזקה.

    אם בחרתם “מקרה קל של המחלה”, חשבתם שהלמידה דורשת מחלה. החיסון נותן את הלמידה בלי המחלה.

שיעור 4 מתוך 4 · כ־30 דקות

מגפות ומודל SIR

איך מחלה מתפשטת בקהל: גידול מעריכי בדורות של הדבקה, מקדם ההדבקה הבסיסי והאפקטיבי, סף חסינות העדר, חצבת, ולמה חיסון מגן גם על מי שלא חוסן.

לפתוח את השיעור

7 השלבים והתשובות שלהם
  1. שלב 1 מתוך 7

    לפתוח את השלב

    שרשראות של הדבקה

    תרגול · חשבו

    השאלה

    כל חולה מדביק בממוצע R0=2.5R_0 = 2.5⁠ אנשים. מתחילים מחולה אחד. כמה חולים חדשים יהיו בדור הרביעי של ההדבקה, אם כולם עדיין פגיעים?

    התשובה הנכונה

    39.06 ± 1

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    R₀: כמה אנשים מדביק כל חולה
    2.5
    מחוסנים
    0 %
    ימים
    0.25 (החולה הראשון → יום 120)
    מתקבלת בטווח
    ± 1
    ערך קבוע בשאלה

    תשובות שגויות שהשאלה מזהה

    • 10 ± 0.5

      טעות נפוצה: Treats repeated rounds of multiplication as adding the same amount each round, instead of multiplying.

      משוב מהקטלוג

      כשכל עותק מייצר כמה עותקים חדשים, הגידול כפלי: בכל סבב הכמות מוכפלת באותו גורם, ולא גדלה באותה תוספת. סבב אחד של פי מאה נותן מאה; שני סבבים נותנים 100×100=10 000100 \times 100 = 10\,000⁠, לא 100+100100 + 100⁠. זה הגידול המעריכי מיחידת המעריכים והלוגריתמים.

    • 11 ± 0.5

      טעות נפוצה: Treats repeated rounds of multiplication as adding the same amount each round, instead of multiplying.

      משוב מהקטלוג

      כשכל עותק מייצר כמה עותקים חדשים, הגידול כפלי: בכל סבב הכמות מוכפלת באותו גורם, ולא גדלה באותה תוספת. סבב אחד של פי מאה נותן מאה; שני סבבים נותנים 100×100=10 000100 \times 100 = 10\,000⁠, לא 100+100100 + 100⁠. זה הגידול המעריכי מיחידת המעריכים והלוגריתמים.

    משוב לתשובה נכונה

    2.54≈392.5^4 \approx 39⁠. עוד ארבעה דורות, וכבר כ־1500: זה הגידול המעריכי של תחילת מגפה.

    רמז

    בכל דור מספר החולים החדשים מוכפל ב־2.52.5⁠.

    פתרון מלא

    1. דור 1: 2.52.5⁠ חולים.
    2. כל דור כופל ב־2.52.5⁠: דור 2 הוא 2.52=6.252.5^2 = 6.25⁠, דור 3 הוא 2.53≈15.62.5^3 \approx 15.6⁠.
    3. דור 4: 2.54≈392.5^4 \approx 39⁠.

    אם עניתם 1010⁠, חיברתם 2.52.5⁠ בכל דור במקום לכפול.

  2. שלב 2 מתוך 7

    לפתוח את השלב

    התפשטות מהירה יותר

    תרגול · נבאו, ואז הסתכלו

    השאלה

    עם R0=2.5R_0 = 2.5⁠ ובלי חיסון, מספר החולים בבת אחת בשיא ביום 20 בערך. מה יקרה לשיא כש־R₀: כמה אנשים מדביק כל חולה יעלה ל־4?

    התשובה הנכונה

    • נכונה הוא יגיע מוקדם יותר ויהיה גבוה יותר

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    R₀: כמה אנשים מדביק כל חולה
    2.5
    מחוסנים
    0 %קבוע
    ימים
    יום 120

    האפשרויות

    • נכונה הוא יגיע מוקדם יותר ויהיה גבוה יותר

    • שגויה הוא יגיע באותו יום, רק גבוה יותר

      אין משוב משלה; הלומדים רואים את ההודעה הרגילה

      עוד לא. הסתכלו שוב ונסו פעם נוספת.

    • שגויה הוא יגיע מאוחר יותר, כי יותר אנשים יחלו

      אין משוב משלה; הלומדים רואים את ההודעה הרגילה

      עוד לא. הסתכלו שוב ונסו פעם נוספת.

    אחרי נעילת הניבוי הסצנה משתנה

    R₀: כמה אנשים מדביק כל חולה
    4

    ואז הסצנה מראה: 14.75 · The day the most people are ill at once/nodes/crowd/outputs/peakDay

    ניבוי אף פעם לא נחשב כישלון: בכל מקרה הלומדים רואים את התוצאה ואת ההסבר.

    משוב לתשובה נכונה

    השיא מגיע ביום 15 בערך, וכ־130 מתוך 300 חולים בבת אחת, לעומת 76. גידול מהיר יותר מגיע מהר יותר לנקודה שבה כבר אין מספיק פגיעים.

    פתרון מלא

    1. עם R0R_0⁠ גדול יותר, כל דור מוכפל ביותר, והמספרים גדלים מהר יותר.
    2. השיא מגיע כשנשארים פגיעים רק 1R0\dfrac{1}{R_0}⁠ מהקהל: כל חולה מדביק אז בממוצע אחד.
    3. עם R0=4R_0 = 4⁠ מגיעים לנקודה הזאת מוקדם יותר, אחרי שיותר אנשים כבר חלו.

    בתרשים, הקו המנוקד ב־1R0\dfrac{1}{R_0}⁠ מסמן את הנקודה הזאת.

  3. שלב 3 מתוך 7

    לפתוח את השלב

    מקדם ההדבקה האפקטיבי

    תרגול · חשבו

    השאלה

    R0=2.5R_0 = 2.5⁠, ו־30% מהקהל מחוסנים. כמה אנשים מדביק בממוצע כל חולה בתחילת ההתפרצות?

    התשובה הנכונה

    1.75 ± 0.02

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    R₀: כמה אנשים מדביק כל חולה
    2.5קבוע
    מחוסנים
    30 %קבוע
    ימים
    יום 120
    מתקבלת בטווח
    ± 0.02
    מחושבת מהסצנה בהגדרה של השלב
    R at the start: R₀ times the share not vaccinated/nodes/crowd/outputs/reff

    תשובות שגויות שהשאלה מזהה

    משוב לתשובה נכונה

    2.5×0.7=1.752.5 \times 0.7 = 1.75⁠. עדיין מעל אחד, ולכן ההתפרצות גדלה, אבל לאט יותר: השיא נמוך ומאוחר יותר.

    רמז

    חולה מדביק רק את מי שעדיין פגיע. איזה חלק מהקהל פגיע?

    פתרון מלא

    1. מחוסנים: 30%, ולכן פגיעים 1−0.3=0.71 - 0.3 = 0.7⁠.
    2. מקדם ההדבקה האפקטיבי: R=R0×(1−v)=2.5×0.7R = R_0 \times (1 - v) = 2.5 \times 0.7⁠.
    3. R=1.75R = 1.75⁠.

    אם עניתם 0.750.75⁠, כפלתם בחלק המחוסן. אם עניתם 2.22.2⁠, החסרתם אחוזים ממקדם.

  4. שלב 4 מתוך 7

    לפתוח את השלב

    הסף

    תרגול · חשבו

    השאלה

    למחלה עם R0=4R_0 = 4⁠: איזה אחוז מהקהל צריך להיות מחוסן כדי שכל חולה ידביק בממוצע לא יותר מאדם אחד?

    התשובה הנכונה

    75 ± 0.5

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    R₀: כמה אנשים מדביק כל חולה
    4קבוע
    מחוסנים
    0 %קבוע
    ימים
    יום 120
    מתקבלת בטווח
    ± 0.5
    מחושבת מהסצנה בהגדרה של השלב
    Per cent who must be immune for cases to fall, 100 (1 − 1/R₀)/nodes/crowd/outputs/herdThreshold

    תשובות שגויות שהשאלה מזהה

    • 25 ± 0.5

      טעות נפוצה: Works out the herd-immunity threshold as 1/R₀ instead of 1 − 1/R₀.

      משוב מהקטלוג

      1R0\dfrac{1}{R_0}⁠ הוא החלק שמותר שיישאר פגיע: אם כל חולה פוגש R0R_0⁠ אנשים, וחלק 1R0\dfrac{1}{R_0}⁠ מהם פגיעים, הוא מדביק בממוצע אחד בדיוק. לכן החלק שצריך להיות מחוסן הוא השאר, 1−1R01 - \dfrac{1}{R_0}⁠. כש־R0=4R_0 = 4⁠ מותר שרבע יישארו פגיעים, ושלושה רבעים צריכים להיות מחוסנים.

    • 100 ± 0.5

      טעות נפוצה: Thinks an outbreak can be stopped only if everyone is vaccinated.

      משוב מהקטלוג

      לא צריך את כולם. מגפה דועכת כשכל חולה מדביק בממוצע פחות מאדם אחד, וזה קורה כבר כשחלק 1−1R01 - \dfrac{1}{R_0}⁠ מהאוכלוסייה מחוסן. לשפעת עונתית זה פחות משליש, לקורונה של 2020 כשישים אחוז, ולחצבת, אחת המחלות המדבקות ביותר, כ־93%.

    משוב לתשובה נכונה

    1−14=0.751 - \dfrac{1}{4} = 0.75⁠, כלומר 75%. זה סף חסינות העדר: מעליו כל שרשרת הדבקה דועכת.

    רמז

    פתרו 4×(1−v)=14 \times (1 - v) = 1⁠.

    פתרון מלא

    1. רוצים R=R0×(1−v)≤1R = R_0 \times (1 - v) \le 1⁠.
    2. 1−v≤1R0=141 - v \le \dfrac{1}{R_0} = \dfrac{1}{4}⁠.
    3. v≥1−14=0.75v \ge 1 - \dfrac{1}{4} = 0.75⁠, כלומר 75%.

    אם עניתם 25%, נתתם את החלק שמותר שיישאר פגיע. אם עניתם 100%, חשבתם שצריך לחסן את כולם.

  5. שלב 5 מתוך 7

    לפתוח את השלב

    לעצור התפרצות

    תרגול · הגיעו למטרה

    השאלה

    R₀: כמה אנשים מדביק כל חולה קבוע על 2.5. שנו את מחוסנים עד שכל חולה מדביק בממוצע פחות מאדם אחד, אבל לא יותר משצריך, ולחצו על בדיקה.

    המטרה

    • 0.95 ± 0.05

      בתחילת השלב: 2.5

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    R₀: כמה אנשים מדביק כל חולה
    2.5קבוע
    מחוסנים
    0 %
    ימים
    יום 120
    נקרא מהסצנה בנקודה
    R at the start: R₀ times the share not vaccinated/nodes/crowd/outputs/reff

    הגדרה אחת שמגיעה למטרה

    מחוסנים
    60 %

    משוב לתשובה נכונה

    מ־60% ומעלה: 1−12.5=0.61 - \dfrac{1}{2.5} = 0.6⁠. העבירו את ימים קדימה: החולה הראשון מדביק אחד או שניים, והשרשרת נקטעת.

    משוב לתשובה שגויה

    עוד לא. מקדם ההדבקה צריך לרדת אל 1 או מתחת, אבל לא הרבה מתחת.

    רמז

    1−1R01 - \dfrac{1}{R_0}⁠.

    פתרון מלא

    1. R=2.5×(1−v)R = 2.5 \times (1 - v)⁠.
    2. כדי ש־R≤1R \le 1⁠: 1−v≤0.41 - v \le 0.4⁠, ולכן v≥0.6v \ge 0.6⁠.
    3. קבעו את מחוסנים על 60% או מעט יותר.

    זה סף חסינות העדר לקורונה של 2020: כשישים אחוז.

  6. שלב 6 מתוך 7

    לפתוח את השלב

    חצבת

    תרגול · הגיעו למטרה

    השאלה

    חצבת היא אחת המחלות המדבקות ביותר: R₀: כמה אנשים מדביק כל חולה קבוע על 15. מצאו את אחוז מחוסנים הקטן ביותר שבו כל חולה מדביק פחות מאדם אחד, ולחצו על בדיקה.

    המטרה

    • 0.95 ± 0.06

      בתחילת השלב: 7.5

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    R₀: כמה אנשים מדביק כל חולה
    15קבוע
    מחוסנים
    50 %
    ימים
    יום 120
    נקרא מהסצנה בנקודה
    R at the start: R₀ times the share not vaccinated/nodes/crowd/outputs/reff

    הגדרה אחת שמגיעה למטרה

    מחוסנים
    94 %

    משוב לתשובה נכונה

    94%: 1−115≈0.9331 - \dfrac{1}{15} \approx 0.933⁠, ובאחוזים שלמים 94%. לכן יעד החיסון לחצבת גבוה כל כך, וירידה קטנה בשיעור החיסון מספיקה כדי שחצבת תחזור.

    משוב לתשובה שגויה

    עוד לא. חשבו את 1−1151 - \dfrac{1}{15}⁠ ועגלו למעלה.

    רמז

    1−1151 - \dfrac{1}{15}⁠.

    פתרון מלא

    1. v≥1−115≈0.933v \ge 1 - \dfrac{1}{15} \approx 0.933⁠.
    2. ב־93%: R=15×0.07=1.05R = 15 \times 0.07 = 1.05⁠, עדיין מעל אחד.
    3. ב־94%: R=15×0.06=0.9R = 15 \times 0.06 = 0.9⁠, מתחת לאחד.

    כשכל חולה מדביק חמישה־עשר, צריך שכמעט כולם יהיו מוגנים, אבל עדיין לא כולם.

  7. שלב 7 מתוך 7

    לפתוח את השלב

    חסינות העדר

    תרגול · נבאו, ואז הסתכלו

    השאלה

    R0=2.5R_0 = 2.5⁠, ו־70% מהקהל מחוסנים. כ־90 מתוך 300 האנשים לא מחוסנים. כמה אנשים יחלו עד יום 120?

    התשובה הנכונה

    • נכונה קומץ, פחות מעשרה

    הגדרות, אפשרויות ומשוב

    הסצנה בשלב הזה

    R₀: כמה אנשים מדביק כל חולה
    2.5קבוע
    מחוסנים
    70 %קבוע
    ימים
    החולה הראשון

    האפשרויות

    • נכונה קומץ, פחות מעשרה

    • שגויה רוב הלא מחוסנים, כ־70 עד 90

      טעות נפוצה: Thinks vaccination protects only the people who are vaccinated.

      משוב מהקטלוג

      כשמספיק אנשים מחוסנים, הנגיף לא מוצא די אנשים פגיעים כדי להמשיך להתפשט, והשרשרת נקטעת. כך גם מי שלא חוסן, למשל תינוקות שעוד צעירים לחיסון או אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה, כמעט לא נדבק. זו חסינות העדר.

    אחרי נעילת הניבוי הסצנה משתנה

    ימים
    יום 120

    ואז הסצנה מראה: 6 · People who have caught it by the day shown/nodes/crowd/outputs/ever

    ניבוי אף פעם לא נחשב כישלון: בכל מקרה הלומדים רואים את התוצאה ואת ההסבר.

    משוב לתשובה נכונה

    6 אנשים בלבד. כל חולה מדביק בממוצע 2.5×0.3=0.752.5 \times 0.3 = 0.75⁠, ולכן כל שרשרת דועכת מהר, והלא מחוסנים מוגנים בזכות המחוסנים שסביבם.

    פתרון מלא

    1. R=2.5×(1−0.7)=0.75R = 2.5 \times (1 - 0.7) = 0.75⁠, פחות מאחד.
    2. החולה הראשון מדביק בממוצע פחות מאדם אחד, וזה מדביק עוד פחות.
    3. השרשרת נעצרת אחרי חולים ספורים, כולם מבין הלא מחוסנים, ורוב הלא מחוסנים לא נפגשים בה בכלל.

    אם ניבאתם שרוב הלא מחוסנים יחלו, חשבתם שחיסון מגן רק על מי שקיבל אותו. מעל הסף הוא מגן גם על השאר.

בכל היחידה · 12 טעויות נפוצות

קטלוג הטעויות הנפוצות

כל טעות נפוצה שהיחידה מזהה, בכמה מילים. פתחו טעות כדי לראות מה הלומדים קוראים כשהתשובה מתאימה לה, ואיפה היא נשאלת.

  • Thinks a virus is just a very small bacterium.

    הלומדים קוראים

    חיידק הוא תא חי: יש לו קרום, ריבוזומים, מנגנון להפקת אנרגיה, והוא מתחלק בעצמו. נגיף הוא לא תא בכלל: גנום של DNA או RNA בתוך מעטפת חלבון, בלי שום מנגנון משלו. הוא גם קטן פי עשרים בערך מחיידק טיפוסי. נגיף יכול להשתכפל רק בתוך תא של מישהו אחר.

  • Thinks a virus makes copies of itself with its own machinery.

    הלומדים קוראים

    לנגיף אין ריבוזומים, אין אנזימים להפקת אנרגיה ואין חומרי גלם. הוא מכניס את הגנים שלו לתא, והמנגנונים של התא קוראים אותם כאילו היו הגנים של התא עצמו: משכפלים את הגנום הנגיפי ובונים את החלבונים הנגיפיים. מחוץ לתא נגיף לא עושה כלום.

  • Thinks antibiotics work against viruses, such as those that cause colds and flu.

    הלומדים קוראים

    אנטיביוטיקה תוקפת מבנים שיש רק לחיידקים: את דופן התא שלהם ואת הריבוזומים המיוחדים להם. לנגיף אין דופן ואין ריבוזומים; הוא משתמש בריבוזומים של התא שלנו. לכן אנטיביוטיקה לא פוגעת בנגיפים, ולא עוזרת בהצטננות או בשפעת. נגד נגיפים יש תרופות אחרות, נוגדות נגיפים, וחיסונים.

  • Treats repeated rounds of multiplication as adding the same amount each round, instead of multiplying.

    הלומדים קוראים

    כשכל עותק מייצר כמה עותקים חדשים, הגידול כפלי: בכל סבב הכמות מוכפלת באותו גורם, ולא גדלה באותה תוספת. סבב אחד של פי מאה נותן מאה; שני סבבים נותנים 100×100=10 000100 \times 100 = 10\,000⁠, לא 100+100100 + 100⁠. זה הגידול המעריכי מיחידת המעריכים והלוגריתמים.

  • Thinks antibodies are cells, such as white blood cells that swallow germs.

    הלומדים קוראים

    נוגדן הוא חלבון, לא תא: מולקולה בצורת Y, קטנה פי אלפים מתא. תאי פלזמה, שמתפתחים מתאי B, מייצרים אותו באלפים בכל שנייה. הנוגדן נקשר לחלקיק נגיף שמתאים לו, חוסם אותו ומסמן אותו לתאים אחרים, שבולעים אותו.

  • Thinks the immune system answers a germ the same way each time it meets it.

    הלומדים קוראים

    אחרי פגישה ראשונה נשארים בגוף תאי זיכרון: תאי B ו־T שכבר מכירים את הנגיף. בפגישה השנייה הם מתחלקים ומייצרים נוגדנים מיד, בלי שבוע של חיפוש, ולכן התגובה מהירה וחזקה בהרבה. לרוב הנגיף מסולק לפני שמרגישים חולים.

  • Thinks a vaccine stops protecting once the antibodies it made have faded from the blood.

    הלומדים קוראים

    הנוגדנים שחיסון מייצר אכן דועכים בחודשים ובשנים שאחריו. אבל תאי הזיכרון נשארים, לעיתים עשרות שנים. כשהנגיף מגיע, הם מייצרים נוגדנים חדשים בתוך ימים ספורים, מהר מספיק כדי לעצור אותו לפני שהוא מתרבה הרבה. ההגנה היא בזיכרון, לא רק בנוגדנים שבדם.

  • Thinks a vaccine works by giving a mild case of the disease.

    הלומדים קוראים

    חיסון מראה למערכת החיסון משהו שנראה כמו הנגיף בלי לגרום למחלה: נגיף מומת, נגיף מוחלש, חלבון אחד שלו, או תוכנית בנייה של החלבון הזה. מערכת החיסון לומדת לזהות אותו ובונה תאי זיכרון, בלי לעבור את המחלה.

  • Works out the herd-immunity threshold as 1/R₀ instead of 1 − 1/R₀.

    הלומדים קוראים

    1R0\dfrac{1}{R_0}⁠ הוא החלק שמותר שיישאר פגיע: אם כל חולה פוגש R0R_0⁠ אנשים, וחלק 1R0\dfrac{1}{R_0}⁠ מהם פגיעים, הוא מדביק בממוצע אחד בדיוק. לכן החלק שצריך להיות מחוסן הוא השאר, 1−1R01 - \dfrac{1}{R_0}⁠. כש־R0=4R_0 = 4⁠ מותר שרבע יישארו פגיעים, ושלושה רבעים צריכים להיות מחוסנים.

    מזוהה בשאלות
  • Thinks an outbreak can be stopped only if everyone is vaccinated.

    הלומדים קוראים

    לא צריך את כולם. מגפה דועכת כשכל חולה מדביק בממוצע פחות מאדם אחד, וזה קורה כבר כשחלק 1−1R01 - \dfrac{1}{R_0}⁠ מהאוכלוסייה מחוסן. לשפעת עונתית זה פחות משליש, לקורונה של 2020 כשישים אחוז, ולחצבת, אחת המחלות המדבקות ביותר, כ־93%.

    מזוהה בשאלות
  • Multiplies R₀ by the share vaccinated, or subtracts the share from R₀, instead of multiplying by the share still susceptible.

    הלומדים קוראים

    חולה מדביק רק את מי שעדיין פגיע. אם חלק vv⁠ מחוסן, נשאר פגיע החלק 1−v1 - v⁠, ולכן R=R0×(1−v)R = R_0 \times (1 - v)⁠. עם R0=2.5R_0 = 2.5⁠ ו־30% מחוסנים: 2.5×0.7=1.752.5 \times 0.7 = 1.75⁠. לא 2.5×0.32.5 \times 0.3⁠, שזה החלק שהחיסון עצר, ולא 2.5−0.32.5 - 0.3⁠.

  • Thinks vaccination protects only the people who are vaccinated.

    הלומדים קוראים

    כשמספיק אנשים מחוסנים, הנגיף לא מוצא די אנשים פגיעים כדי להמשיך להתפשט, והשרשרת נקטעת. כך גם מי שלא חוסן, למשל תינוקות שעוד צעירים לחיסון או אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה, כמעט לא נדבק. זו חסינות העדר.

תוכן העניינים