שרשראות מזון.

שלב 1 מתוך 5

מי אוכל את מי

אנפה אפורה עומדת על שפת האגם ונועצת את מקורה באוקונוס. האוקונוס אכל דגים קטנים, הדגים הקטנים אכלו זואופלנקטון, פרעושי מים ושטרגליים באורך של מילימטרים ספורים, והם רעו אצות, תאים זעירים שצפים ליד פני המים. הקו הזה של אכילה הוא שרשרת מזון, וכל שלב בה הוא רמת הזנה.

כל שרשרת מתחילה ביצרנים, יצורים שמייצרים את המזון שלהם בעצמם מאור השמש, בפוטוסינתזה. כל השאר הם צרכנים, ואת הצרכנים סופרים לפי הסדר שבו הם אוכלים: ראשוניים, שניוניים, שלישוניים. התקרבו אל המים בסצנה וחפשו את כל החוליות.

שלב 2 מתוך 5

בכיוון אחד

החומר באגם סובב במעגל: הפחמן שבגוף של דג מת חוזר לאוויר ולמים, ואצות בונות ממנו סוכר שוב. על האנרגיה צריך לשאול שאלה אחרת. ענו, ואז לחצו על פירמידת אנרגיה תחת בניית פירמידת האנרגיה והסתכלו על השוליים הכתומים של כל קומה.

שלב 3 מתוך 5

עשירית

הסצנה סופרת אנרגיה בנקודות: כל נקודה היא שנה של מזון לאנפה אחת, כ־700 MJ. באור שמש של אקלים ממוזג, האצות של האגם, בשטח של כקילומטר רבוע, קולטות $20\,000$⁠ נקודות בשנה. רוב האנרגיה שרמה מקבלת לא עוברת הלאה: היצורים שורפים אותה כדי לחיות, בנשימה תאית. אקולוגים מסכמים את זה בכלל עשרת האחוזים. כאן אנרגיה שעוברת הלאה קבועה על 10%.

שלב 4 מתוך 5

חצים

בספרי ביולוגיה מציירים שרשרות מזון ומארגי מזון בחצים, מרמה לרמה. החץ הוא חלק מהשפה, וכדאי לדעת מה הוא אומר לפני שקוראים מארג שלם.

שלב 5 מתוך 5

פחות שמש

כל האנרגיה של האגם מתחילה באור השמש שהאצות קולטות, והן גדלות ביחס לאור. אנרגיה שעוברת הלאה קבועה, ואור שמש עומד לרדת לאור של אגם מוצל. האנפות לא אוכלות אצות. נבאו מה יקרה להן.