גנים ואללים.

שלב 1 מתוך 4

שני עותקים

ב־$1856$⁠ התחיל גרגור מנדל, נזיר בעיר ברנו, לגדל אפונה בגינת המנזר. במשך שמונה שנים הוא הכליא אלפי צמחים וספר את הצאצאים שלהם, תכונה אחר תכונה: צבע הפרח, צורת הזרע, גובה הצמח. מהספירות האלה הוא הבין איך תורשה עובדת, עשרות שנים לפני שמישהו ידע מה זה גן.

היום אנחנו יודעים שלכל צמח, כמו לכל אדם, יש שני עותקים של כל גן, אחד מכל הורה, על שני הכרומוזומים של זוג הומולוגי. לגן יכולות להיות גרסאות שונות, אללים. לגן של צבע הפרח באפונה יש אלל לסגול, שכותבים P, ואלל ללבן, שכותבים p.

שני האללים של צמח הם הגנוטיפ שלו, וצבע הפרח, מה שרואים, הוא הפנוטיפ. צמח עם שני עותקים זהים, PP או pp, הוא הומוזיגוט, וצמח Pp הוא הטרוזיגוט.

שלב 2 מתוך 4

זנים טהורים

מנדל התחיל מזנים טהורים: צמחים שאם מכליאים אותם בינם לבין עצמם, דור אחר דור, יוצאים רק פרחים באותו צבע. זן סגול טהור הוא PP, וזן לבן טהור הוא pp.

כאן ההורה האחד PP והשני pp. הכלאת ההורים נעולה עד שתענו.

שלב 3 מתוך 4

הלבן חוזר

אלל דומיננטי (שולט) מתבטא גם כשיש רק עותק אחד שלו. אלל רצסיבי (נסגן) מתבטא רק כשאין עותק דומיננטי לידו, כלומר רק אצל pp. צמח Pp נראה בדיוק כמו PP, אבל הוא נשא של האלל ללבן.

מנדל הכליא את צמחי הדור הראשון שלו, כולם סגולים, זה עם זה. הכלאת ההורים נעולה עד שתבחרו תשובה, ואז תיפתח על ריבוע פנט.

שלב 4 מתוך 4

דומיננטי לא אומר נפוץ

הריבוע על הלוח מראה את ארבע הדרכים שבהן האללים של ההורים יכולים להיפגש. בשיעור הבא תבנו ריבועים כאלה בעצמכם.

לפני כן, טעות נפוצה במילים: “דומיננטי” נשמע כמו “חזק” או “נפוץ”, אבל הוא לא אומר אף אחד מהשניים.