ViewWiki

שיעור 5 מתוך 5

חיכוך סטטי וחיכוך קינטי.

כ־25 דקות · 5 שאלות תרגול

עד כמה חיכוך יכול להחזיק, באיזו זווית גוש מתחיל להחליק, ובאיזו תאוצה הוא מחליק אחר כך.

שלב 1 מתוך 6 · הגבול של החיכוך הסטטי

בשיעור הקודם ראינו שחיכוך סטטי מחזיק גוש על מדרון בדיוק בכוח שצריך. אבל לחיכוך יש גבול, ומה שקורה אחרי הגבול שונה ממה שקורה לפניו.

שלב 1 מתוך 6

הגבול של החיכוך הסטטי

חיכוך סטטי פועל בין משטחים שלא מחליקים זה על זה. הוא מתאים את עצמו לכוח שמנסה להזיז, אבל רק עד גבול, שתלוי במשטחים ובכוח הנורמלי:

fs≤μsNf_s \le \mu_s N⁠

μs\mu_s⁠ הוא מקדם החיכוך הסטטי, מספר בלי יחידות שתלוי בשני המשטחים: בערך 0.10.1⁠ לקרח, 0.40.4⁠ לעץ על עץ ו־0.80.8⁠ לגומי. אחיזת המשטח בסצנה היא μs\mu_s⁠.

על מדרון הגוש מחזיק כל עוד הרכיב שמושך במורד לא עובר את הגבול: mgsin⁡θ≤μs mgcos⁡θm g \sin\theta \le \mu_s\, m g \cos\theta⁠. מחלקים את שני האגפים ב־mgcos⁡θm g \cos\theta⁠:

tan⁡θ≤μs\tan\theta \le \mu_s⁠

הגוש מתחיל להחליק בזווית שהטנגנס שלה הוא μs\mu_s⁠. זה הסימן האדום על מד הזווית.

הלוח קבוע ב־30°30^\circ⁠, והמשטח הוא קרח, אז הגוש מחליק. חשבו מה הערך הקטן ביותר של μs\mu_s⁠ שמחזיק אותו במקום, ואז הגדילו את אחיזת המשטח ובדקו.

לשאלה

שלב 2 מתוך 6

גוש כבד יותר

בתנאי שמצאנו, tan⁡θ≤μs\tan\theta \le \mu_s⁠, אין מסה בכלל: היא הצטמצמה. עכשיו הלוח ב־21°21^\circ⁠ והמשטח עץ, μs=0.4\mu_s = 0.4⁠, והגוש של 1 kg מחזיק. נכפיל את המסה של הגוש. נבאו מה יקרה.

לשאלה

שלב 3 מתוך 6

חיכוך קינטי

כשהגוש כבר מחליק, החיכוך עליו הוא חיכוך קינטי. הוא כבר לא מתאים את עצמו: הוא קבוע, נגד כיוון ההחלקה, וגודלו

fk=μkNf_k = \mu_k N⁠

מקדם החיכוך הקינטי μk\mu_k⁠ קטן בדרך כלל מ־μs\mu_s⁠. לכן קשה יותר להתחיל להזיז ארון כבד מאשר להמשיך להזיז אותו. בסצנה μk\mu_k⁠ הוא שלושה רבעים מ־μs\mu_s⁠: לעץ, μk=0.3\mu_k = 0.3⁠.

עכשיו הלוח ב־35°35^\circ⁠, והגוש של 1 kg מחליק. חשבו את כוח החיכוך עליו. אחר כך בחרו פועל תחת הצגת הכוחות: התווית של החץ שבמעלה הלוח אומרת עכשיו חיכוך קינטי.

לשאלה

שלב 4 מתוך 6

במורד המדרון

לאורך הלוח פועלים על הגוש המחליק שני כוחות: הרכיב של המשקל במורד, mgsin⁡θm g \sin\theta⁠, והחיכוך הקינטי במעלה, μk mgcos⁡θ\mu_k\, m g \cos\theta⁠. הכוח השקול הוא ההפרש ביניהם, והחוק השני נותן את התאוצה:

a=mgsin⁡θ−μk mgcos⁡θm=g (sin⁡θ−μkcos⁡θ)a = \frac{m g \sin\theta - \mu_k\, m g \cos\theta}{m} = g\,(\sin\theta - \mu_k \cos\theta)⁠

גם כאן המסה מצטמצמת. חשבו את התאוצה של הגוש במורד הלוח, ב־35°35^\circ⁠ ועם μk=0.3\mu_k = 0.3⁠.

לשאלה

שלב 5 מתוך 6

לבחור תאוצה

עכשיו הפוך: בוחרים את התאוצה ומחפשים את המדרון. הלוח ב־20°20^\circ⁠ והגוש מחזיק. שנו את זווית המדרון כך שהגוש יחליק בתאוצה של כ־2 m/s². התווית של החץ הירוק מראה את הכוח השקול, ובגוש של 1 kg המספר שלה שווה לתאוצה.

לשאלה

שלב 6 מתוך 6

לסיכום

  • חיכוך סטטי מתאים את עצמו לכוח שמנסה להזיז, עד גבול: fs≤μsNf_s \le \mu_s N⁠.
  • על מדרון גוש מתחיל להחליק כש־tan⁡θ>μs\tan\theta > \mu_s⁠, בלי קשר למסה שלו.
  • חיכוך קינטי פועל נגד ההחלקה, וגודלו קבוע: fk=μkNf_k = \mu_k N⁠, ובדרך כלל μk<μs\mu_k < \mu_s⁠.
  • גוש שמחליק במורד מדרון מאיץ ב־a=g (sin⁡θ−μkcos⁡θ)a = g\,(\sin\theta - \mu_k \cos\theta)⁠, גם הוא בלי תלות במסה.
תמונה של הסצנה התלת־ממדית „חיכוך”
סצנה אינטראקטיבית

הגרסה האינטראקטיבית נטענת…

כל שלב מכין לכם את הסצנה, ובקר שמסומן „קבוע” נשאר במקומו בשלב הזה.

לניסוי

תרגול · חשבו

הלוח נטוי ב־30°30^\circ⁠. מה הערך הקטן ביותר של μs\mu_s⁠ שמחזיק את הגוש במקום? ענו בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.

לניסוי

תרגול · נבאו, ואז הסתכלו

ב־21°21^\circ⁠ על עץ, μs=0.4\mu_s = 0.4⁠, הגוש של 1 kg מחזיק. נחליף אותו בגוש מאותו עץ של 2 kg. מה יקרה?

לניסוי

תרגול · חשבו

הגוש, 1 kg, מחליק במורד לוח עץ נטוי ב־35°35^\circ⁠. מקדם החיכוך הקינטי μk=0.3\mu_k = 0.3⁠. מה גודל כוח החיכוך עליו?

לניסוי

תרגול · חשבו

אותו גוש מחליק במורד הלוח ב־35°35^\circ⁠, עם μk=0.3\mu_k = 0.3⁠. מה התאוצה שלו?

לניסוי

תרגול · הגיעו למטרה

על לוח עץ, μk=0.3\mu_k = 0.3⁠. שנו את זווית המדרון כך שהגוש יחליק במורד בתאוצה של כ־2 m/s², ולחצו על בדיקה.