גרגיר שלא נח לרגע במים שקטים: מה דוחף אותו, למה גרגיר גדול משוטט פחות, למה בהילוך מקרי כדי להגיע רחוק פי שניים צריך פי ארבעה זמן, והנוסחה של איינשטיין שהוכיחה שמולקולות קיימות.
שלב 1 מתוך 5 · גרגיר שלא נח
שלב 1 מתוך 5
גרגיר שלא נח
בסצנה טיפת מים תחת מיקרוסקופ, ובה גרגיר שקוטרו מיקרומטר אחד, אלפית המילימטר. הוא נע בדיוק במהירות שבה גרגיר כזה נע במים באמת. הקו הכחול מסמן היכן היה בחצי הדקה האחרונה.
ב־1827 ראה הבוטנאי רוברט בראון תנועה כזאת בחלקיקים שיצאו מגרגירי אבקה, ולא הצליח להסביר אותה. היא נקראת מאז תנועה בראונית. הסתכלו על הגרגיר כמה רגעים.
נסו: אחרי התשובה העבירו את התקרבות למולקולות עד מולקולות. החץ הזהוב הוא הדחיפה הכוללת ברגע האחרון.
שלב 2 מתוך 5
גודל הגרגיר
כל מולקולה שפוגעת בגרגיר נותנת לו דחיפה זעירה, ובכל שנייה פוגעות בו מספר עצום מהן. אם הדחיפות מכל הצדדים היו מתאזנות בדיוק, הגרגיר היה עומד. הן אף פעם לא מתאזנות בדיוק. טמפרטורת המים קבועה עכשיו. נבאו מה ישנה גרגיר גדול יותר.
שלב 3 מתוך 5
פי ארבעה זמן
מסלול שבנוי מצעדים בכיוונים אקראיים, שכל אחד מהם “שוכח” את הקודם, נקרא הילוך מקרי. אחרי מאה צעדים בקו ישר מגיעים מאה צעדים מההתחלה. אחרי מאה צעדים אקראיים רבים מהם מבטלים זה את זה, ומגיעים בממוצע רק כעשרה צעדים: אחרי צעדים, המרחק הטיפוסי הוא אורך צעד כפול .
התקרבות למולקולות נמצאת עכשיו על הרבה גרגירים: שישים גרגירים יוצאים יחד מהמרכז, והטבעת האדומה מסמנת את המרחק הטיפוסי שלהם מנקודת ההתחלה. התרשים ליד הסצנה משרטט אותו לפי הזמן. בשפת הנוסחאות, ממוצע ריבוע המרחק גדל ביחס ישר לזמן:
הוא מקדם הדיפוזיה, שאומר כמה מהר משהו מתפשט.
שלב 4 מתוך 5
הנוסחה של איינשטיין
ב־1905 חישב אלברט איינשטיין מה קובע את לכדור בנוזל:
הטמפרטורה , בקלווין, במונה: מולקולות חמות נעות מהר יותר ופוגעות חזק יותר. במכנה הרדיוס של הגרגיר, והצמיגות , כמה הנוזל סמיך. הוא קבוע בולצמן. ז’אן פרן מדד ב־1908 את ההתפשטות של גרגירים כאלה, מצא בדיוק את מה שאיינשטיין חזה, ושכנע את אחרוני הספקנים שאטומים ומולקולות קיימים באמת. המים רותחים עכשיו, ב־373 K, ושני הפרמטרים קבועים.
שלב 5 מתוך 5
מהר יותר
מים מתחממים נעשים גם דלילים בהרבה: הצמיגות שלהם יורדת מכ־1.8 × 10⁻³ Pa·s ב־0 °C לכ־0.28 × 10⁻³ Pa·s קרוב לרתיחה. לכן חימום המים מגדיל את יותר משהטמפרטורה לבדה הייתה מגדילה.
הגרסה האינטראקטיבית נטענת…
הגרסה האינטראקטיבית נטענת…
כל שלב מכין לכם את הסצנה, ובקר שמסומן „קבוע” נשאר במקומו בשלב הזה.
תרגול · בחרו
הגרגיר במים לא עוצר לרגע, גם כשהמים לגמרי שקטים. מה מזיז אותו?
תרגול · בחרו
הגרגיר במים לא עוצר לרגע, גם כשהמים לגמרי שקטים. מה מזיז אותו?
תרגול · נבאו, ואז הסתכלו
מגדילים את גודל הגרגיר מ־1 µm ל־5 µm. נבאו: מה יקרה לשיטוט שלו?
תרגול · נבאו, ואז הסתכלו
מגדילים את גודל הגרגיר מ־1 µm ל־5 µm. נבאו: מה יקרה לשיטוט שלו?
תרגול · חשבו
במים בחום החדר, גרגיר של 1 µm מתרחק בעשר שניות כ־4.1 µm בממוצע מנקודת ההתחלה. כמה רחוק יגיע, בממוצע, אחרי 40 s?
תרגול · חשבו
במים בחום החדר, גרגיר של 1 µm מתרחק בעשר שניות כ־4.1 µm בממוצע מנקודת ההתחלה. כמה רחוק יגיע, בממוצע, אחרי 40 s?
תרגול · חשבו
המים רותחים, 373 K, והצמיגות שלהם 0.28 × 10⁻³ Pa·s. קוטר הגרגיר 1 µm, וקבוע בולצמן k = 1.38 × 10⁻²³ J/K. חשבו את , ואז: כמה רחוק יתרחק הגרגיר בממוצע בעשר שניות?
תרגול · חשבו
המים רותחים, 373 K, והצמיגות שלהם 0.28 × 10⁻³ Pa·s. קוטר הגרגיר 1 µm, וקבוע בולצמן k = 1.38 × 10⁻²³ J/K. חשבו את , ואז: כמה רחוק יתרחק הגרגיר בממוצע בעשר שניות?
תרגול · הגיעו למטרה
שנו את טמפרטורת המים ואת גודל הגרגיר עד שהגרגיר יתרחק בעשר שניות 10 µm בממוצע.
תרגול · הגיעו למטרה
שנו את טמפרטורת המים ואת גודל הגרגיר עד שהגרגיר יתרחק בעשר שניות 10 µm בממוצע.
השיעור הושלם. עניתם על כל שאלות התרגול בו.
