איים של יער.

שלב 1 מתוך 6

יער שנחתך

מין מאוים כשהוא צפוי להיעלם אם שום דבר לא ישתנה, ונכחד כשהפרט האחרון שלו מת. האיום הגדול ביותר על מינים הוא אובדן המקומות שבהם הם חיים. כל שלושת מיני האורנגוטן, קופי האדם האדומים של בורנאו וסומטרה, נמצאים בסכנת הכחדה חמורה, בעיקר כי יער הגשם בשפלה מוחלף במטעי דקל שמן.

בסצנה יש 400 km² של יער גשם. כשיער שנותר על 100%, יער שלם, חיים בו $200$⁠ אורנגוטנים, בערך אחד לכל 2 km². עכשיו הוא על 35%, רובו בורא: מה שנשאר נחתך לכתמים, ושיירים קטנים מכדי להאכיל אפילו שניים לא נספרים. פירוק כזה נקרא קיטוע.

שלב 2 מתוך 6

מאה שנה אחר כך

לקוף שחי על העצים, המטע בין הכתמים הוא מדבר. צעיר שחוצה אותו הולך לאיבוד בקלות, ועלול להיהרג. כך כל כתם הופך לאי, וכל קבוצה צריכה לשרוד לבדה. שנים עומדות על שנה 0.

שלב 3 מתוך 6

למה קבוצות קטנות נכשלות

בהרצה הטיפוסית שני הכתמים הקטנים התרוקנו, אף שהיער בהם עדיין עומד. מערבולת ההכחדה היא סחרור שבו קבוצה קטנה מצטמקת, נעשית שברירית יותר, ומצטמקת עוד.

שלב 4 מתוך 6

עניין של סיכוי

הסצנה מראה מאה אפשרית אחת. העבירו את מזל לחסר מזל ולבר מזל: אותם $66$⁠ אורנגוטנים מידלדלים ל־$7$⁠ או נשארים $44$⁠. המודל רץ $200$⁠ פעמים, ובכל הרצה לידות, מקרי מוות ושנים רעות במקרה משלה. התרשים התחתון סופר את ההרצות שבהן לא נשאר אף אורנגוטן אחרי מאה שנה: זו סכנת ההכחדה. חישוב כזה לאוכלוסייה אמיתית נקרא ניתוח חיוניות אוכלוסייה.

שלב 5 מתוך 6

מסדרונות

מסדרון אקולוגי הוא רצועה של בית גידול שבעלי חיים יכולים לעבור בה בין כתמים. כאן, רצועות של יער נטוע. בלעדיהם, בהרצה הטיפוסית נשארים $23$⁠ מתוך $66$⁠ האורנגוטנים אחרי מאה שנה.

שלב 6 מתוך 6

איך מסדרון עוזר

לאורך נהר קינבטנגן שבבורנאו נוטעים מחדש יער לאורך הגדות כדי לחבר כתמים, ואורנגוטנים חוצים יובלים על גשרי חבלים. בקנדה, דובים וזאבים חוצים כביש מהיר על גשרים ובמנהרות.