עמידות לאנטיביוטיקה.

שלב 1 מתוך 6

כמה מוטנטים

ב־$1928$⁠ גילה אלכסנדר פלמינג שעובש בצלחת מעבדה הורג חיידקים, ומהעובש הזה הופק הפניצילין, האנטיביוטיקה הראשונה. כבר ב־$1945$⁠, בנאום פרס הנובל שלו, הזהיר פלמינג שחיידקים יכולים להפוך עמידים לה. היום חיידקים עמידים הורגים יותר ממיליון בני אדם בשנה.

בסצנה צלחת עם מושבה של חיידקים, מצוירים גדולים בהרבה מגודלם האמיתי. הירוקים רגילים. ימים מאז התרופה נעולים על התרופה נוספה.

שלב 2 מתוך 6

חלון הסלקציה

ריכוז התרופה נמדד ביחידות של MIC, הריכוז המעכב המינימלי: הריכוז הנמוך ביותר שעוצר את הגדילה של החיידקים הרגילים. לחיידקים העמידים יש MIC משלהם, גבוה בהרבה. בין שני הערכים יש חלון סלקציה.

ריכוז התרופה ומשך הטיפול נעולים, וימים מאז התרופה ירוצו שבועיים קדימה כשתבחרו תשובה.

שלב 3 מתוך 6

כמה מהר

לצד הסצנה גרף בסולם לוגריתמי: הקו העליון הוא ריכוז התרופה מול החלון, ומתחתיו שני סוגי החיידקים לאורך שבועיים. בסולם כזה כל צעד שווה כלפי מעלה הוא הכפלה באותו גורם, ולכן מאה תאים ומיליארד תאים נכנסים לאותו גרף.

שלב 4 מתוך 6

לסיים את הטיפול

עכשיו התרופה מעל החלון, ויכולה לחסל את כל המושבה. השאלה היא כמה זמן היא צריכה.

שלב 5 מתוך 6

מתחת ל־MIC

גם ריכוז שלא הורג כלום עושה משהו. התרופה מגיעה למושבות חיידקים בהרבה דרכים: אנטיביוטיקה במזון לבעלי חיים במשק, שאריות בשפכים, וטבליות שנשכחו בחצי הטיפול.

שלב 6 מתוך 6

חיידקים, לא נגיפים

מה שראיתם כאן הוא ברירה טבעית, כמו אצל העשים, רק מהירה פי אלפים, כי חיידק מתחלק כל כמה שעות. כל שימוש באנטיביוטיקה בורר עמידים, גם כשהוא נחוץ. לכן משתמשים בה רק כשהיא יכולה לעזור.