ברירה טבעית.

שלב 1 מתוך 6

שונות

באנגליה של המאה ה־$19$⁠ רוב העשים מהמין עש הלבנה המנומר היו בהירים, בצבע החזזיות שעל קליפת העצים. כשמפעלי הפחם השחירו את העצים בפיח, עש כהה, שהיה נדיר מאוד, הפך תוך עשרות שנים לרוב באזורי התעשייה. הסצנה היא מודל של הסיפור הזה.

מיון לפי גוון עומד על ממוינים לפי גוון: כל עמודה היא גוון אחד של כנפיים, מבהיר לכהה. העשים לא כולם באותו גוון. ההבדלים האלה, השונות, תורשתיים: עש מעביר את הגוון שלו לצאצאיו, בתוספת שינוי קטן ואקראי.

שלב 2 מתוך 6

חמישים דורות

לפי צ’רלס דרווין, ב־$1859$⁠, שלושה דברים מספיקים כדי שאוכלוסייה תשתנה: יש שונות בתכונה, התכונה עוברת בתורשה, ובגללה חלק מהפרטים שורדים ומתרבים יותר מאחרים. זו ברירה טבעית.

כאן הקליפה מפויחת, והציפורים צדות. דור נעול עד שתבחרו תשובה.

שלב 3 מתוך 6

הציד

בסוף כל דור, השורדים מולידים דור חדש באותו גודל. הציפורים בסצנה מראות, בלולאה, את הציד של הדור הנוכחי. דור נעול עד שתענו, ואז יקפוץ לדור $50$⁠.

שלב 4 מתוך 6

בלי ציפורים

אוכלוסייה מסתגלת לסביבה כשהתכונות שעוזרות לשרוד בה הופכות נפוצות. אבל מה בדיוק דוחף את השינוי, הקליפה או הציפורים? בודקים את זה כמו בכל ניסוי: משנים דבר אחד בלבד. טריפה בידי ציפורים נעולה על $0\%$⁠: אין ציפורים בכלל.

שלב 5 מתוך 6

להתאים לקליפה

שנו את כהות הקליפה, והסתכלו איפה מתייצבת האוכלוסייה.

שלב 6 מתוך 6

אוכלוסיות, לא פרטים

מיון לפי גוון עומד שוב על ממוינים לפי גוון, והקווים הכחולים מראים את דור $0$⁠. כל העמודות זזו, אבל אף עש לא שינה צבע: כל עש בדור $50$⁠ נולד בגוון שלו.